הדפסה
פרשת שבוע - כי תצא

המעקה היהודי


בפרשתנו (כב, ח) אנו מצווים מהתורה לעשות מעקה – "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך", ולאור זאת ישנן כמה הלכות והנהגות, המייחדות את עם ישראל מכל העמים.


א. מה עדיף? לקנות דירה בקומה עליונה או בקומה נמוכה? משיב הגאון רבי יצחק זילברשטיין (בספרו "טובך יביעו") כי עדיפה קומה עליונה, שבה ניתן לקיים מן התורה באופן תמידי את מצוות המעקה, על פני הקומה הנמוכה שבה ניתן להדליק בחוץ נרות חנוכה, שהם מדרבנן שמונה ימים.


ב. לאור זאת, אין לעשות דברים שאינם צנועים לנוכח המעקה, אם כי מותר לשטוח עליו כביסה (שם, בשם הגאון הרב חיים קנייבסקי, ומקורו מ'שבולי לקט').


ג. מה גובה המעקה? במחלוקת הידועה על שיעורי התורה בין החזון איש זצ"ל לבין רבי חיים נאה זצ"ל, נקטו הפוסקים בכללים הבאים: "חמירא סכנתא מאיסורא" ו"ספק דאורייתא לחומרא", ולכן הולכים בשיעור החזון-איש.


ד. היות ומצוות מעקה היא מן התורה, מותר לבנותו גם בתשעה באב (רבי חיים פלאגי ב"רוח חיים"), וכן בחול-המועד, אבל לא במעשה אומן, אלא מעשה הדיוט.


ה. לשיטת רוב הפוסקים, ניתן לברך על עשיית המעקה, והשאלה היא רק האם לברך בתחילת בניית המעקה (כמו שעושים בתחילת בדיקת חמץ) או שמא רק במכוש האחרון, שהרי עד אז אין מעקה וייתכן שישנו היסח הדעת. והאריכו בכך החת"ם סופר, השדה חמד ועוד.


ו. מכיוון שזוהי מצווה מן התורה, הרי שאין ליתן לפועל גוי לבנות את המעקה ושהיהודי יברך עליו, שהרי אין שליחות לגוי; או שמא "יד הפועל כיד העל הבית". לצאת ידי כל השיטות נהגו גם גדולי הרבנים להשתתף בבניית המעקה בסיומו.


ז. גם נשים חייבות במצווה זו (החינוך, מצווה תקמו).


ח. תעשה ולא מן העשוי במעקה – הגאון רבי שמעון גרינפלד זצ"ל דן בעשיית מחיצות לבור קודם שחפיר את הבור (שו"ת מהרש"ג, יו"ד, סימנים נז, סג), ומבאר שוודאי כיוון שעשה מקודם המחיצות – יצא ידי מצווה ואין צריך להורידם ולחזור לקובעם משום שנפתר מהמצווה אך באמת ידי מצווה לא יצא משום שכתוב "תעשה" והוא לא עשה אחרי שנתחייב, ונפקא מינה לעניין ברכה שאינו מברך על העשייה הקודמת.


ט. האם כופים על מצוות מעקה? רבי יחיאל אברהם זילבר, מביא (בספרו "ביאור הלכה", חושן משפט סימן תכז, מספר "מלאכת קודש" על התורה (בפרשתנו)), כי אנו רואים בזמננו ברוב הבתים והחצרות פרוצות ללא מעקה ואין אחד מהבתי-דין שלפננו ושל היום שיגזרו אומר וישמיתו הבעלים, משום שבמעקה תחילת בניית הבית הייתה בהיתר ואין על בית הדין להכריח אדם לעשות מעקה לאור דברי חז'ל בשלהי מסכת חולין, שכל מצוות עשה שמתן שכרן בצידן, אין בית דין מוזהרין עליה. וכן פירש"י בד"ה "כי תבנה בית חדש": אם קיימת מצוות מעקה – תגיע לכרם ושדה ובגדים נאים. לכך נסמכו פרשיות הללו. והרב זילבר השאיר דברים אלו של "מלאכת הקודש" בצריך עיון.


י. לסיכום: הפוך בה והפוך בה דכולה בה. מאות נושאים ונושאי משנה ותת-נושאי משנה נידונים בספרות ההלכתית העצומה ביחס למצוות המעקה, ואידך זיל גמור.




** עו"ד אורי שטינמץ - לשעבר יועץ משפטי לבתי הדין הרבניים בישראל