הדפסה
פרשת שבוע - כי תצא

אבן ואבן

בפרשת השבוע אנו נתקלים בהרבה מצוות הנוגעות לחובות שבין אדם לחברו, ובמיוחד בענייני ממון. אחת מן המצוות היא "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה". פירושה של מצווה זו היא שאין להחזיק בבית שתי מידות של משקל שעליהן רשום אותו המשקל אך באמת המשקל הוא שונה.
למשל אסור להחזיק בבית שתי מידות של קילוגרם, האחת של 1100 גרם והשניה של 900 גרם. מי שמחזיק במידות כאלו עלול לרמות – הוא עלול למכור במידה אחת ולקנות במידה האחרת, ולא קשה לנחש באיזו ימכור ובאיזו יקנה.
האיסור של התורה אינו רק לשקול במידות כאלו אלא גם להחזיק אחת מהן. התורה אינה מוכנה גם שהאדם יחזיק בביתו את האפשרות לרמות, על לרמות ממש אין מה לדבר.
אך התורה מוסיפה כאן עוד מילה אחת קטנה וחשובה – "לך". התורה הייתה יכולה להסתפק כמובן בפסוק שאינו כולל מילה זו "לא תחזיק מידה קטנה וגדולה" וכדו', אך מדגישה כאן "לך".
כדי להבין את ההוספה הזו נספר סיפור:
בחור אחד עזב את ביתו והלך ללמוד אצל ר' מנחם מנדל מקוצק שהיה ידוע במידת האמת שלו. כאשר חזר לביתו אמר לו אביו: "אמור לי, מה למדת במשך שנים ארוכות אלו בבית המדרש של הקוצקר ?"
-למדתי, השיב הבחור, "לא תגנוב"
- ובשביל ללמוד פסוק זה נסעת כל כך רחוק לכל כך הרבה זמן ? מי אינו יודע את הפסוק הזה ?
-אמור לי אבא, כיצד אתה מפרש את הפסוק "לא תגנוב" ?
-מה השאלה – אסור לאדם לגנוב דבר ששייך למישהו אחר !
-ובקוצק, השיב הבחור, למדתי לא תגנוב מעצמך !

גם כאן מדגישה לנו התורה שהאיסור להחזיק שתי מידות אינו מכוון רק כלפי האחר אלא גם כלפי עצמך – "לא יהיה לך ...".
אם אדם מדבר גבוהה גבוהה על החובה להיות ישר, אך בעסק שלו הוא מרמה, הרי הוא מחזיק שתי מידות.
אם אדם מלמד את בנו כי חשוב לא לשקר, אך כאשר הדבר נוגע לו הוא לא מקפיד כל כך בדבר, הרי הוא מחזיק שתי מידות.
אם מורה מסביר לתלמידיו כמה חשוב להיות סבלן, ובשניה שאחר כך הוא צועק עליהם שאינם מקשיבים לו, הרי הוא מחזיק שתי מידות.
אם אדם מרשה לעצמו לחנות במקום אסור אך מתרגז על מישהו אחר שעושה בדיוק את אותו הדבר, הרי שהוא מחזיק שתי מידות.
הדוגמאות הן רבות מאוד ואין כאן המקום לנסות ולפרט אותן, אך המסר הוא אחד – אם יש אידיאל שאתה מאמין בו, אם אתה מאמין שצריך להיות אדם טוב, אם אתה מאמין שצריך לחיות כיהודי טוב, אל תחזיק מידה ומידה, אל תחשוב ותטיף דבר אחד ותעשה דבר אחר אלא "אבן שלמה וצדק יהיה לך"
בימים אלו של חודש אלול אנו מרבים לדבר על התשובה. רבים אומרים שאינם יכולים לעשות תשובה מכיוון שזהו שינוי גדול מאוד והם אינם מסוגלים לשנות כל כך הרבה. אך אולי לפי מה שאמרנו לעיל, השינוי אינו גדול כל כך, זהו רק שינוי של כיוון. כאשר אתה מצביע על מישהו ואומר "הוא" או "אתה" צריך לעשות כך וכך או להתנהג בצורה מסוימת, השינוי היחיד הנדרש, כדי לעשות תשובה הוא השינוי בכיוון האצבע, כאשר בסך הכל צריך לומר את אותן המילים, ולחשוב באותה הצורה, כאשר האצבע מופנית כלפי עצמך, ואתה אומר "אני צריך …". ההתחלה הזו היא כבר הכניסה לעולם התשובה.