הדפסה
פרשת שבוע - עקב

לסיכום האולימפיאדה

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון עומדת לחזור בקרוב לארץ, לצערינו בלי אף מדליה.

מעניין. מדינת ישראל שלה צבא כל כך מוצלח, מדע כל כך מפותח, חקלאות מהטובות שבעולם, חתני פרס נובל ישראלים ויהודים במספר כה גדול ולא מצליחים להביא אף מדליה באולימפיאדה ברור שכולנו מנחמים את הספורטאים שניסו ומה לעשות, לא הצליחו, אך על כולנו לשאול את עצמינו האם ה'מומחיות' של העם היהודי היא 'ספורט'? אולי בתחומים אחרים אנו טובים יותר ועל כן בעצם אין לנו להצטער שאין לנו מדליות באולימפיאדה. בעצם בואו ונחשוב באמת לשם מה צריך בכלל ספורט? לשם מה צריכים אנו להשתתף באולימפיאדה בעולם הגדול, אצל הגויים, רואים בספורט ובהישגים אליהם מגיעים הספורטאים יעד ומטרה. בעם ישראל ההסתכלות לאורך כל הדורות הייתה שונה כי ראו בספורט רק אמצעי למטרה ולא את המטרה עצמה. מהי באמת המטרה שהאדם היהודי צריך להציב לעצמו על כך עונה פרשתנו "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ד' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ד' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ד' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ד' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ". היעד הזה שונה לחלוטין מהיעדים שמציבים לעצמם הספורטאים. היעד הזה הינו ערכי, מוסרי ובעל תוכן נצחי. שלא תחשדו בי שאני נגד ספורט. להפך, אני מאד בעד זה שכל אחד יעשה ספורט. כבר כתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ד' הלכה יד) "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק ואפילו אוכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל...אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש". גם הרב קוק שבח בספריו את ההתעמלות שעוזרת לשמירת בריאות גופנו, אלא שתמיד עומדת השאלה מה עיקר מה טפל. מה הם הערכים שממלאים את חיינו כיהודים ומהו מקומו של הספורט במכלול הזה. התורה לימדה אותנו שהמייחד את העם היהודי בעולם הינה מערכת החוקים המופלאה של התורה שאותה אנו לומדים, והיותנו נושאי הדגל של ערכי החכמה והמוסר בעולם, וכפי שהיטיב לבטא זאת רבי יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי' "כי ישראל באומות כלב באברים". הספורט תפקידו לעזור שיהיה לנו גוף בריא כדי שנוכל לעסוק בחכמה אך אין הוא אידיאל בפני עצמו ובודאי שאין ערך לכך שאנו נשב ונאכל חטיפים משמינים ולא בריאים ונצפה כיצד אנשים אחרים עושים ספורט. הפסוק שאולי מבטא יותר מכל את מדליית הזהב שאכן מגיעה לנו על שליחותינו הרוחנית בעולם הינו מהמובא בפרשת ואתחנן "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" נתפלל שאכן יגיע היום שתינתן מדלייה לא רק על הישגי ריצה ושיט אלא בעיקר על הישגי הנחלת ערכים של חכמה ומוסר לעולם.

מאת הרב ראובן הילר