הדפסה
פרשת שבוע - ואתחנן

נחמה נחמו עמי

הנחמה הכפולה של הנביא ישעיה: "נחמו נחמו" אינה מתייחסת לסוף הגלות בלבד, כפי שמשתמע מהכתוב: "כי נרצה עוונה", אלא היא מתייחסת גם לשלבים הראשונים של הגאולה עצמה כדברי בנביא: "אמרו לערי יהודה". אמירה זו היא: מפני ש"אכן חציר העם", שרוחו של העם תתרופף מפני הקשיים הנערמים בדרכו. קשיים שיטילו בלב העם ספק בהתקיימות חזון נביאי ישראל, עד שנביא ירים קולו לומר: "ודבר אלקינו יקום לעולם" - שהבטחת הנביאים אכן תתקיים, "ודבר אחד מדבריהם אחור לא ישוב ריקם".

כמה סיבות להתרופפות, והסיבה המרכזית היא - העדר המודעות האמיתית לתחיית האומה בארצה, כמו שהסביר אותה הראי"ה קוק: "אנו שואפים לתחיית האומה ותחיית הארץ כדי להחיות את מעמד הנשמה שלנו, כדי להעמיד את ישראל חי, אנו משתוקקים לבנות את הארץ ולהבנות בה כדי לקלוט את רוחה ואוירהּ. על כן תורה מרובה אנו דורשים, ולשם כך אנו שואפים לבריאות שלימה ולכח גופני חסון ואמיץ". סיבה נוספת להתרופפות הרוח היא התחושה כאילו תהליך הגאולה בנסיגה. גם לתופעה זו התייחס הראי"ה אחר פרעות תרפ"ט, כשעשרות יהודים נהרגו על ידי הפורעים הערבים, וישובים יהודיים רבים נעזבו מיושביהם. דבר זה הביא רבים לייאוש ולתהיות. בתגובה לכך פירסם הראי"ה מאמר בשם "שובו לבצרון" בו הוא מסביר: "כל מי שעוקב אחר סדרי הישוב מראשית צעדיו עד עכשיו, יכול הוא לראות בחוש שמכל ירידה שסבלנו נצמחה אח"כ עליה והתפתחות יותר גדולה, וצעד של דליגה לטובה מכל משבר... כל ירידה במהלך המפעל הרי היא בבחינת ההתכסות של הגואל וכל עליה הבאה אחריה הרי היא בבחינת התגלותה".

בהסתכלות האופטימית הזאת הקדים הרמח"ל בספרו "דעת תבונות" את הראי"ה, שבו כתב: אין הקב'ה מואס יגיע כפיו לעולם ח"ו, ואינו עוזב ומניח את העולם, אלא בשעה שנראה כאילו העולם עזוב ממנו. העניין הוא שאדרבא, הרי הוא מחדש טובה לעולמו, ונפלאותיו ומחשבותיו תמיד כל היום רק לתיקונו של עולם - לא לקלקולו, אלא שהוא מסתיר עצתו הסתר גדול מאד, ואז נמצא העולם כמו עזוב ובני אדם סובלים ענשי חטאתיהם. ועל כן, אילו היו התהליכים המתחוללים כיום בארץ ישראל פרי מעשה אדם בלבד, תוצאות של החלטות פוליטיקאים ושאר אנשי שררה בלבד, כי אז היה מקום לדאגה שמא חלילה המהלך עלול לקרוס, ועל כך כותב הראי"ה: "סבורים אנחנו שבחכמתנו ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום, ואנו שוכחים כי לולא יד בעל-מלחמות , זורע צדקות ומצמיח ישועות לא היו כל מפעלותינו פועלות מאומה, שוכחים אנו שהיד הסודית (של ההשגחה העליונה) היא כל המפעל". הבה נקווה שגם מהצרות הפוקדות אותנו תצמח ישועה והתפתחות לטובה.

מתוך עלון "באהבה ואמונה" בהוצאת מכון מאיר/ הרב יעקב הלוי פילבר