הדפסה
פרשת שבוע - פנחס

פרשה ומשמעותה לדורינו

סיכומים ומסקנות מפרשת הבנות בעמנואל
פרשת בלק אותה קראנו בשבוע שעבר הסתיימה מצד אחד במעשה הרואי של פינחס שהורג את אחד המנהיגים החשובים של שבט שמעון שבועל גויה לעיני כל-מעשה שאף שצודק הוא מצדו ההלכתי, גורם בהחלט לקרע בין שבט שמעון לאותו כהן שהעיז לפגוע במנהיגם, ואילו פרשתינו פותחת בתשבחות לפינחס על מעשהו ומבטיחה שבסופו של דבר כולם יחיו עימו בשלום "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". מסביר זאת יפה ה'כתב סופר' שבעצם מצינו סתירה בין שתי מקורות בהבנת אופיים של הכוהנים. מצד אחד אומרת הגמרא [קידושין ע:] "כוהנים רגזנים הם" ולעומת זאת בפרקי אבות (א' יב') כתוב הפוך "הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם". איך נתיישב פיצול אישיות כזה? עונה ה'כתב סופר' שאכן בגלל תפקידם של הכוהנים כמורי תורה, נתן בהם ד' תכונה לדעת להתווכח ואף לריב כדי שיחנכו היטב את תלמידיהם, אך אכן תכונת נפשם הפנימית שבסופו של דבר נשארת עימהם לאחר הויכוח היא רדיפת השלום.
פרשת ביה"ס בעמנואל יצרה תחושת מלחמה אצל שני הצדדים. החרדים הרגישו שיש כאן קרב מהותי על חינוך בנותיהם, קרב שלטענתם איננו קשור לגזענות כלל אלא לאופן החינוך הקפדני אותו הם רוצים וזכאים להעניק לבנותיהם ועל כן הגיעו להתבטאויות קיצוניות של נכונות למות למען...
הבג"ץ וחלק גדול מהציבור שאיננו מכיר כמעט לחלוטין את נורמת החיים בקהילה החרדית-אשכנזית, חש שמאבקם של הורים אלו איננו טהור לגמרי וגם מניעים גזעניים עדתיים תופסים מקום בשיקוליהם.
אין ספק שטעויות בכל הסאגה הזאת היו אצל שני הצדדים. בית המשפט טעה בניסיון שלו לכוף בכוח את השקפת עולמו החילונית הרואה בבית המשפט את הסמכות העליונה לקביעת צדק ומוסר בעוד שהשקפה זו שונה לגמרי מזו של העולם החרדי הרואה בתורה ובנושאי דיגלה את בעלי הסמכות העליונה בעיצוב חיי החברה הדתיים. בית המשפט אולי בצדק מחה נגד קיפוח עדתי, אך מחקרים אחרונים הראו שקיפוח זה קיים במקומות רבים בחברתנו כולל בבית המשפט העליון בו מככב שופט ספרדי אחד בלבד ולכן נראה מוזר שדווקא על גב החרדים מנסה ביהמ"ש לתקן את העולם. החרדים טעו וטועים בחוסר ההבנה שהגלות נמצאת בשלביה האחרונים ושנוצר כאן במדינת ישראל משהו חדש שמחייב שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות גם אצלם. הפרוד העדתי שקיים אצלם הגורם למציאות של כמעט אפס נישואים בינעדתיים הוא לא נורמאלי ולא צודק. הם אינם מבינים שחובה עלינו בשיבתנו מן הגלות לשבור את המחיצות העדתיות. לחזק את המאחד ולא להעמיק את המפריד כפי שמספרת הגמרא (יבמות דף יד:) שלמרות המחלוקות הכבדות שבין בית הלל לבית שמאי לא נמנעו מלהתחתן זה עם זה 'ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח' יט)'
לאחר המחלוקת והויכוח החריף בתוך החברה הישראלית בפרשה זו נפיק לקחים ונלך בדרכו של פינחס הכהן להביא שלום בין חלקיה השונים של החברה הישראלית
                                                                               שבת שלום