הדפסה
פרשת שבוע - פנחס

אוהב שלום ורודף שלום

אחת התופעות הבולטות בתקופתנו היא תופעת ה"עכשוויזם". תופעה זו מתבטאת בתחומי חיים שונים. בתחום הטכנולוגי מכשיר המיקרוגל מחמם את האוכל במהירות רבה ומכשיר הפקס שולח מסמכים ממקומות רחוקים במהירות הבזק. בתחום הנפשי מבקש האדם ריגושים וסיפוקים מיידים ואין לו סבלנות לתהליכים ממושכים. בתחום האמוני קיימת, במגזרים מסוימים, ציפייה חסרת סבלנות למשיח עכשיו, ולהבדיל דרישה ל"שלום עכשיו", ללא יכולת המתנה להגשמת תהליכים רוחניים מורכבים הנדרשים לפני הגשמה מלאה של החזון.

הפסוק הפותח את פרשתנו "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל" ממחיש לכאורה את חוסר המתינות שהודגש לעיל. פנחס לכאורה אינו יכול להתגבר על כעסו, אינו חודר לעומק הבעיה והמניעים שהובילו אל המעשה ודוקר את איש ישראל והאישה המדינית. חז'ל אכן ציינו כי מעשהו לא התקבל על דעת העם "שהיו שבטים מבזים אותו ואומרים ראו בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט בישראל". מבט מעמיק על מניעי מעשהו של פנחס ואישיותו חושפים לעינינו תמונה שונה.

"פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן" טורחת התורה לציין את ייחוסו. מעשה פנחס לא נבע מאישיות אלימה וחסרת סבלנות. פנחס "אוהב שלום ורודף שלום", ודווקא מתוך אישיותו המיוחדת ומדרגתו העליונה יכול היה לעשות מעשה שיבטא קנאות טהורה נטולת אינטרס אישי שכולה נובעת ומכוונת לקידוש ה' מחד גיסא, ואהבת ישראל מאידך גיסא. לא ב"עכשוויזם" וחוסר יכולת לחדור לעומק המניעים מדובר, אלא בשיקול דעת תורני והתייעצות מוקדמת ושקולה. במציאות אחרת שאיננה זהה למתוארת כאן, עלולה כמובן הקנאות לפגום ולטמא את אישיותו של הקנאי, והמעשה החד פעמי עלול לגרום לאלימות כרונית.

"איש אשר רוח בו" מתארת התורה את דמות יהושע בן נון המופיע אף הוא בפרשתנו. תכונה זו מסמלת את הניגוד למתואר לעיל. "שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד" היא התכונה המאפיינת את דמות יהושע בן נון. יכולתו לחדור לשורשי המניעים, להתחבר אל הנשמות, וליצור קשר עם אישיותו של כל אחד. תכונה זו מבוססת על הסבלנות, על המתינות ובעיקר על אהבת האדם.


לעילוי נשמת הרב שלמה בורשטין ז'ל – "איש אשר רוח בו" – נלב"ע כ' סיוון תשס"ד


**הרב ד"ר יוחאי רודיק – מפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי