הדפסה
פרשת שבוע - בלק

פרשת בלק

האם בלעם מציית או מורד?  לדרכו של רש"י: הסטה של מדרש ממקומו

רעיון ששמעתי מפרופ. נחמה ליבוביץ ע"ה ומובא כמדומני גם בסיפרה-

סיפורו של בלעם בתחילת פרשתנו, מוקשה מאד-

ברור לכל, ולא רק מהמשנה באבות, כי בלעם הוא דמות שלילית ביותר. אך ממהלך הכתובים לא נראה כן. כשבלק שולח לראשונה שלוחים לקרוא לבלעם לקלל את ישראל, תגובתו לשלוחים היא:

"ויאמר אליהם: לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי... (כב,ח)

לכאורה, הוא בסדר גמור- הוא תולה את הכל באישורו של הקב'ה. לאחר שהקב'ה אומר לו-

"...לא תלך עמהם, לא תאר את העם כי ברוך הוא" (יב) בלעם אכן מודיע לשלוחים שלא ילך:

"...לכו אל ארצכם, כי מאן ה' לתתי להלך עמכם"(יג). בלק שולח שלוחים נכבדים יותר, ומנסה את מזלו, אך בלעם מודיע עוד בטרם שאל את הקב'ה:

"אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי ה'..." (יח)

בלילה ה' מתגלה אליו, ולכאורה משנה את החלטתו:

"...אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם..." (כ).

ואכן בלעם שוב מציית לה' והולך, אך הכתוב מציין שלמרות זאת יש כעס עליו:

"...וילך עם שרי מואב. ויחר אף ה' כי הולך הוא, ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו..." (כב)

לא ברור על מה הכעס, הלא ה' התיר לו ללכת?  והנה לאחר שהאתון פותחת את פיה, בלעם בחכמתו מבין שה' מתנגד להליכתו (ולמרות שהרשה לו) ומציע: "ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי ( ואנו שואלים: היכן חטא? והוא מציע-) ...ועתה אם רע בעיניך אשובה לי"

ואז, כשאכן רוצה לחזור שוב משנה המלאך את דעתו ומכריז:

"לך עם האנשים. ואפס את הדבר...וילך בלעם עם שרי בלק" (לה)

נראה כי המלאך מתעלל בבלעם, משנה את דעתו מרגע לרגע, ורק בלעם הוא העקבי והמציית. ומדוע לחז'ל ביקורת כה נוקבת על בלעם?

כמה מן הפרשנים (הגר"א, המלבי"ם ועוד) פתרו בעיה זו בדרך לשונית מעניינת:

יש הבדל בעברית בין "ללכת עמו" לבין "ללכת אתו": כשאני הולך אתו- שנינו הולכים יחד אך אין בהכרח זהות במטרה- כל אחד הולך למטרתו. לעומת זאת "עמו" הכוונה לזהות מוחלטת (כמו: וחי אחיך עמך- שוויון מוחלט. לכן בן פטורא ,שהזכרנו דבריו בעבר, הבין ששנים שהולכים במדבר חולקים שניהם את המים בשוויון מוחלט,  אף שימותו).

בתחילה הקב'ה מסרב כי העם ברוך ואין טעם לקללו. אך משבלעם מתעקש ורוצה ללכת, אומר לו הקב'ה: "קום לך איתם"- הקב'ה מתיר לו ללכת איתם, אך למטרות שונות- כוונתם לקללה, אך הוא צריך להתכוון לברכם. אך מה עושה בלעם? "וילך עם שרי מואב". זאת ה' לא התיר לו- להצטרף למחשבתם, ולכן המלאך כועס. רק לבסוף כשבלעם כל כך רוצה ללכת מתיר לו הקב'ה: קום לך עמהם. תחשוב מה שתרצה, והקב'ה כבר ידאג להפוך את הקללה לברכה ,כפי שאכן עשה לבסוף. כאן חז'ל מביאים את הדרשה הידועה:

בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו- לאדם יש בחירה ואם בוחר ברע, זוהי החלטתו, וה' לא יעמוד בדרכו.