הדפסה
פרשת שבוע - קרח

גודל חכמה וגודל נפש

וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ [טז ז]

קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זה [רש"י, עפ"י תנחומא קרח ה]

קורח נביא ופקח היה. אלא שלעומת גדלותו הרוחנית חסרה לו הגדולה הנפשית העומדת ביחס מתאים לגדלות הרוחנית.

זו היתה בעוכריו. אילו היתה מצורפת לפקחותו ונבואתו גם ענוותנותם של משה ואהרון היה נשאר גדול לדורות עולמים.

היינו זוכים ודאי לפרק שירה: "למנצח לקורח מזמור".

בד בבד עם פיתוח כשרונותיו של אדם מוכרח אופיו להתפתח ולהתרחב. אינן דומות מידות רעות של אדם פשוט למידותיו

הרעות של אדם גדול. הנזק שמזיק אדם גדול עולה לאין ערוך על הנזק שבמדותיו של אדם פשוט. אדם המזיק. כגודל האדם

כך גודל המזיק שבו ב"העמק דבר" על הפסוק "אשר נשיא יחטא"- "דהנשיאות גורמת לו לחטוא בעבירות חמורות" ויקרא ד כב. אסונה של

האנושות לדורותיה הוא בזה שההתפתחות התרבותית, הידע והעוצמה שבידה, אינה עומדת ביחס מקביל להתפתחות

המוסרית שלה. לפי רמתה הנמוכה של הדרגה המוסרית הנוכחית, נוח היה לו לעולם שישאר במצבו הפרימיטיבי, והיו קרבנות

הרשע מועטים ומוגבלים.

אילו היתה החברה כולה, האנשים והאנושות גם יחד, רוצים באמת בתיקונו של עולם, היו קובעים את המצב המוסרי של כל

עם כיסוד לזכויותיו ולהתפתחותו. פיתוח כלכלתו, אוצרותיה הטבעיים, תעשייתו, אמצעי ההובלה שלו ודרכי תחבורה - אמצעי

התמיכה והסיוע לכל אלה היו מותנים ברמתו המוסרית. לפי רְבוֹת מוּסָרוֹ תרבה התפתחותו, ולפי מיעוטו תמעט!

חכמי ישראל, למרות יכולתם וגדולתם לפתח בכל חכמה ומדע, השקיעו את מיטב כוחותיהם בתורה ומצוה, במוסר האדם

וקדושת חייו. ללמדך: תורת האדם קודמת לכל תורה וחכמה. שאם אין כאן אדם - תורתו נעשית סם המות, חכמתו להרע

ולהשחית.

קטעים נבחרים מהספר "נר למאור"

מאת הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל

בהוצאת המכון התורני אור עציון