הדפסה
פרשת שבוע - קרח

יחוס זה לא הכל

קצת לפני טקס החופה באחת החתונות שערכתי, ניגש אלי הסבא של הכלה, אדם באמצע שנות השבעים, גלוי ראש וגלוח זקן, ובפנים מלאות חשיבות עצמית אמר לי "אתה יודע מאיזו משפחה אנחנו?" והוא נקב בשם סבו שהיה רב גדול בתורה מהדור הקודם והוסיף "דע לך שיחוסו של סבי מגיע עד לשל"ה הקדוש". אני, בהתפעלות שאלתי אותו "האם יודע אתה שיחוסו של השל"ה מגיע עד דוד המלך?" והוא בקורת רוח מופגנת ענה "אכן הדבר ידוע לי". חזרתי ושאלתי אותו "תגיד לי אתה יודע איזה ספר כתב השל"ה ואיזה ספר כתב סבך הרב?" והוא ,כמעט נעלב, השיב לי "מה השאלה?" ומיד נקב בשמות הספרים ואף התגאה שיש לו את הספרים הללו בביתו. שוב שאלתיו "האם עיינת אתה או ילדיך בספרים הללו האם ניסית להתחבר או לחבר את ילדיך ונכדיך להגותו של סבכם? שתיקה וחיוך נבוך היו תשובות הסבא. כיון שהגיעה שעת עריכת החופה נפרדתי ממנו ובברכתי לזוג מתחת לחופה, ציינתי את השורשים החשובים של משפחת הכלה ואיחלתי להם שהפירות לא יהיו שונים מהעץ עצמו.

בפרשתנו קורח ועדתו מערערים על סמכותו המנהיגותית של משה ומסבירים חז'ל שמוקד המחלוקת טמון בקנאה של קורח במשה. קורח טוען 'הלוא גם אני ממשפחה מיוחסת ומדוע בחרו באליצפן בן עוזיאל להיות נשיא לבני קהת ולא בי האם היות אדם ממשפחה מיוחסת מקנה לו זכויות מיוחדות לכאורה כן שהלוא כל יום מזכירים אנו בתפילה את היותנו צאצאיהם של אברהם יצחק ויעקב ומבקשים 'פרוטקציה' בזכותם. כך גם אומר רבי עקיבא במשנה (עדיות ב' ט') "הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן, בַּנּוֹי, וּבַכֹּחַ, וּבָעשֶׁר, וּבַחָכְמָה, ובַשנים" "לפי שקרוב טבע הבן להיות דומה  לטבע האב"(ברטנורא) עפי"ז מסתבר שלאדם שמוצאו ממשפחה חשובה תהיינה תכונות טובות יותר ועל כן מגיע לו לקבל לקבל מינויים חשובים יותר. מאידך מספר המדרש שמשה רצה שבניו יהיו ממשיכיו בהנהגת העם והקב'ה העדיף את יהושע למרות שאיננו מיוחס. כך נראה גם מסיפור שמופיע בגמרא (מנחות נ"ג) כשתלמידי רבי פרידא ספרו לו שרַבִּי עֶזְרָא נכדו של רַב אַבְטוּלַס מחכה בפתח ורוצה להיכנס וכדי לשכנעו לקבלו הוסיפו שרבי עֶזְרָא הינו דור עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שְהוּא דור עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא הסופר. רבי פרידא התרגז ואמר להם 'אִי בַּר אוֹרְיָן הוּא - יָאִי, וְאִי בַּר אֲבָהָן וּבַר אוֹרְיָן - יָאִי וְיָאִי, וְאִי בַּר אֲבָהָן וְלָא בַּר אוֹרְיָן - אֶשָׁא תְּכַלֵּיהּ' .כלומר מה שמעניין אותי אומר רבי פרידא לתלמידיו הוא מי הבן אדם ופחות מהו יחוסו. אם הוא רציני- מצויין. אם הוא גם רציני וגם מיוחס מצויין ומצויין. אך אם יש לו רק יחוס והוא בעצמו איננו חכם הוא איננו מעניין אותי.

בבקר כשאנו מתפללים שחרית ומברכים את ברכת התורה, אומרים אנו "ברוך אתה ד'...נותן התורה".  בלשון הווה. אין לנו מתהדרים בעובדת קבלת התורה בעבר ע"י אבותינו, מבחנינו העיקרי הוא היכן אנחנו עומדים ומהו החיבור שלנו אל התורה.

נכתב ע"י הרב ראובן הילר