הדפסה
פרשת שבוע - במדבר

לקראת פרשת במדבר

לפרשת במדבר

אנו פותחים בספר חדש,  וכיוון שאני עסוק מאד השבוע בהרצאות לחיילים (בשבת לפני אנשי קבע באשקלון, ובמשך השבוע במוצבי הצפון, ובאוגדת עזה...) הבאתי שני מאמרים מעניינים לפרשה- האחד מאת ראש ישיבת ירוחם- הרב בלומנצוויג, והשני של מיודענו הרב שטראוס, הזכור לטוב בישיבתנו.ובסוף הגליון, עוד שתי מימרות קצרות וחשובות של מו"ר הרב נריה זצ"ל לפרשה

א.     משמעות הזמן והמקום-הרב בלומנצוויג

ספר במדבר פותח בפסוק שנראה לכאורה חסר משמעות: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר". הפסוק מציין רק את התאריך ומקום ההתרחשות של הספר. לכאורה מדוע בכלל יש צורך בציון המקום והזמן? פרטים אלו הם לכאורה חסרי חשיבות ביחס לתקופה כה אדירה. יתירה מזאת, יש כאן צמצום של דברים בעלי משמעות נצחית לגבולות של זמן ומקום מסויימים. גם הציווי על המשכן והפירוט אודותיו מעלים את אותה התמיהה, שהרי ברור שזהו מצב זמני, עד שיגיעו להתנחלות בארץ ויבנו את בנין הקבע להופעת ה', אם כן מדוע התורה מאריכה בתיאור בנין ארעי זה? דברים דומים נמצא בפירוש הרמב"ן לספר במדבר. הרמב"ן[1] מתייחס לכל ספר במדבר כהוראות שעה, שהיו יפות לשעתן. מה המשמעות של הוראת שעה בתורה שהיא תורת נצח?

המדרש[2] פותח פתח להבנת חשיבות הזמן והמקום, בהקשר רחב יותר:

וידבר ה' אל משה בהר סיני זהו שאמר הכתוב (תהלים קמז) לא עשה כן לכל גוי וכן (שם קמח) וירם קרן לעמו משל למלך שנטל אשה ראשונה ולא כתב לה כתובה גירשה ולא כתב לה גט כך לשנייה ולשלישית ולא היה כותב להם כתובה ולא גט.

אלא מה עשה ראה ענייה יתומה בת אבות ביקש ליטול אותה.

אמר לשושבינו אל תנהוג בה כראשונות זו בת אבות היא צנועה היא במעשי' וכשרה וכתוב לה כתובה באי זו שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באיזו איפרכיא כשם שכתוב באסתר (אסתר ב) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו.

כך הקב'ה ברא לדור המבול ולא כתב אימתי בראן העבירן מן העולם ולא כתב אימתי העבירן אלא (בראשית ז) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וכן לדור הפלגה וכן למצרים לא היה כותב אימתי נבראו ואימתי מתו, אלא כיון שעמדו ישראל אמר הקב'ה למשה איני נוהג באלו כאותן הראשונים אלו בני אבות הם בני אברהם יצחק ויעקב לך כתוב להם באיזה חדש בכמה בחדש ובאיזו שנה באיזו איפרכיא ובאיזה עיר רוממתי קרנם ונתתי להם תלוי ראש לכך נאמר וידבר ה' אל משה במדבר סיני הרי איפרכיא באהל מועד הרי מדינה בשנה השנית זו שנה בחדש השני זה החדש באחד לחדש בכמה בחדש הרי נכתבה אופטיאה למה שאו את ראש כל עדת בני ישראל לקיים מה שנאמר (תהלים קמז) לא עשה כן לכל גוי ומה עשה וירם קרן לעמו.

ראשית, יש להבין מה חשיבות הכתובה ביום החתונה, באירוע כה גדול. לשם מה יש צורך להתעסק בפרטים שונים המצמצמים לכאורה את ההתרחשות עצמה. עניינה של הכתובה הוא יצירת התחייבות של הבעל לאישתו. קיים חשש שאירוע גדול זה לא ישאר ממנו רושם ממשי במציאות ולפיכך יש צורך בכתובה. הכתובה מעגנת במציאות, בפרטי החיים, את אותה התרחשות גדולה המופיעה בחתונה.

שנית, אם מעיינים בכתובה רואים שיש חשיבות עליונה למקום ולתאריך של מסירת הכתובה עוד לפני תוכן ההתחייבות. העובדה שניתן להצביע על נקודה מסויימת שבה נוסד הקשר נותנת לקשר הערטילאי עיגון וביסוס במציאות. רק כך ניתן ליצור מחוייבות אמיתית ומבוססת. עֹמק הקשר מתבטא דווקא בכך שהקשר האידילי מחובר למציאות ממשית, למקום ולזמן.

כך בהתאמה, הקב'ה כתב לנו כתובה "ביום חתונתו", עם פרטי הזמן והמקום, על-מנת שתיווצר המחוייבות בינו לבין כנסת ישראל, על-מנת שהאדם יכיר שלתורה יש קשר ממשי - מחייב, שרלוונטי למקום ולזמן בו הוא נמצא.



[1]     ראה לדוגמא פרק ז,יג. פרק יט,ג.

[2]     במדבר רבה פרשה א אות יא.