הדפסה
פרשת שבוע - בחוקותי

מעשה שהיה לפרשת בחוקותי



לעמול, לא לבכות

"אם בחוקתי תלכו"

בעת כהונתו של רבי משולם איגרא כרב ואב"ד בעיר טיסמניץ, נכנסו אליו פעם שני בעלי בתים מעיר סמוכה לדין תורה, ומתוך חומר העניין ביקשם הגאון שיחזרו למחרת.

כשיצאו מביתו החליטו שהעניין "בוער" בהם ואין הם יכולים להמתין עוד. הסכימו לחזור לעיר שלהם ולשאול שאלתם בפני רב עירם, וכן עשו.

כששמע רבם את השאלה המסובכת, ביקש שהות של מספר רגעים. יצא לחדר אחר, התפלל להשי"ת בבכי גדול שיעזור לו לפסוק את ההלכה בעניין, שאם לא כן עלול לצאת עליו קול כמי שאינו יודע צורתא דשמעתתא. ואכן נתקבלו תפילותיו ובכיותיו, ונפל בדעתו לפתוח איזה ספר ושם נתגלתה לעיניו בדיוק אותה השאלה – ותשובה בצידה. שמח הרב שמחה גדולה ומיהר לצאת אל בעלי הדין ופסק להם דינם.

כעבור זמן נזדמנה לאותם שני בעלי דין לשהות בעיר טיסמניץ, וחשבו שהגם שכבר נפסקה להם שאלתם בידי רב עירם, בכל זאת מן הראוי להיכנס לרבי משולם איגרא, לשמוע מה היה הוא פוסק. נכנסו אליו, ביקשו מחילה על שלא שבו בזמנו לשמוע פסיקתו, והוסיפו כי עתה הם מבקשים לדעת.

ענה להם רבי משולם את תשובתו, והנה היא ממש כפי שפסק להם רב עירם.

התחילו האנשים לחייך, ומששאל מדוע, סיפרו לו השניים את כל השתלשלות המעשה, שכיוון שהייתה שעתם דחוקה, פנו אל רב עירם והוא אכן עשה זאת ברגעים ספורים.

כששמע רבי משולם זאת, התמלא ליבו התפעלות רבה ומסקנתו הייתה שאותו רב עירם הוא בוודאי עילוי גדול, ואם כך, מן הראוי להקביל את פניו.

יצא לביתו של אותו רב. משנכנס רבי משולם שמה, התמלא המארח מורא ופחד, והתעניין על מה ולמה הטריח עצמו הגאון לביתו?

סיפר לו רבי משולם כי התמלא התפעלות כיצד עלה בידו לפסוק במהירות רבה כל כך שאלה עמוקה וקשה שכזו.

הודה אותו רב על האמת וסיפר כי אומנם לא ידע מה להשיב, ובכה במר נפשו להשי"ת שיחלצהו מן המייצר ויעזרהו למצוא את הפסק, וכך היה.

כששמע רבי משולם את הדברים, סרה התפעלותו בבת אחת וענה: "לבכות גם אנו יכולים, אולם הדרך הנכונה היא לעמול בתורה". נתן לו שלום – והלך לדרכו. ("יראה ודעת").



שעות יקרות

"אם בחוקתי תלכו"

ר' שמעלקא מניקלשבוןרג היה אומר לכל תלמיד שהיה בא לפניו: תדע, שהיממה נחלקת ל-24 שעות. 14 ללימוד, שעתיים לתפילות, שש לשינה, אחת לצורכי קהילה ופסק דין, חצי שעה לאכילה וחצי שעה למנוחה.

ובכל זאת, באותה חצי שעה של מנוחה היה לומד עימהם "חובת הלבבות".



למדנות לא רק לגאונים

"אם בחוקתי תלכו"

חסיד אחד התלונן בפני הרבי מקוצק, שהוא עוסק הרבה בתורה, מתאמץ להיות "למדן", אך המטרה רחוקה ממנו מרחק רב.

אמר לו הרבי: בכל התורה לא מצינו מצווה כזאת שאתה רוצה להיות למדן, ואם כתוב: "למדו היטב" (שמות א, יז), מפרש רש"י על אתר: "היטב, להיטיב". כלומר, שהכוונה לא לדעת "היטב" למדנות, אלא לדעת "היטב" כיצד להיטיב – לעשות מעשים טובים.