הדפסה
פרשת שבוע - בחוקותי

למרות האלימות לא נתייאש

בליל שבת בערך ב21.30 ישבתי בכורסה בסלון ביתי והנה לפתע רעידת אדמה. לא משהו נורא קצת יותר מ-5 בסולם ריכטר אך היה בה בכדי ליצור זעזוע ותחושה שמא כל הבניין הולך להתמוטט וכל מה שחשבתי שהוא בטוח ויציב, כלל אינו בטוח ואינו יציב "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" (מלכים ב יח כא). תחושה די דומה ליוותה אותי בשבוע האחרון למשמע מקרי האלימות והרצח שפגעו בכל כך הרבה אנשים, אך בעיקר השרו על רבים מאתנו תחושה עמוקה של חוסר ביטחון.  לפני מספר שבועות השתתפתי בטקס בר מצווה באחד מבתי הכנסת באזורינו. בשלב מסוים לאחר קריאת ההפטרה ע"י נער הבר מצווה החלו הילדים להפגיז בסוכריות אחד את השני בהשתוללות נוראה. אחד האבות שכעס על בנו המשתולל, ביקשו בתקיפות "בוא ועמוד לידי". 'טוב לי כאן' השיב לו הילד. "אמרתי לך לבוא מיד לידי" ניסה האב ללחוץ בפנים תקיפות אך הילד בחוצפתו עמד על שלו 'לא רוצה, טוב לי כאן' ואני בעיני ליוויתי את צערו ומבוכתו של האב שנוכח לעיני כולם איך השפעתו על בנו כמעט ואיננה קיימת. נזכרתי בזה כמה ימים אח"כ כשניסיתי לנתח מה הביא לרצח הנורא של גדי וייכמן ע"י בני נוער ואח"כ לרצח של ולדיסלב פיסחוב בנתניה ומה מביא לכל מקרי האלימות שמצויים למכביר בחברה שלנו. הטרדות מיניות ומקרי אונס רבים ובני נוער שבדרך כלל הם ילדים טובים אך אווירת ההתפרקות הקיימת בחברה שלהם בהפרעות לשכנים, בצעקות ובהתפרקות מינית משפיעה גם עליהם וידם של ההורים קצרה מלהושיע. יש המציעים 'הבו עוד שוטרים' מתוך אמונה שכך תיעצר הבעיה. זוהי הצעה המאפיינת חברה של מפונקים שמעדיפה להתמגן בטונות של בטון בעוטף עזה במקום חיסול הטרור ותקיפת יורי הטילים. המעדיפה עוד ועוד שוטרים  במקום להתמודד עם הבעיה החינוכית שממנה האלימות החברתית נובעת, הגורמת לנערים ללכת לדיסקוטקים עם סכינים בכיס ולהכות אדם באכזריות עד למותו מתוך שעמום סתם בשביל להעביר את הזמן. הפתרון לבעיות חינוכיות אלו מוטל על כולנו אך בעיקר על ההורים. כך ניתן להסביר את סמיכותה של 'פרשת התוכחה' שבפרשתנו לדיני ערכין. אדם שקורה את פרשת התוכחה נכנס לדיכאון ואומר לעצמו 'אנחנו לא שווים כלום', 'איזו חברה רקובה בנינו', באה על כן מיד פרשת ערכין לחזק אותנו ולומר לנו שלכל יהודי יש נשמה גדולה וערך חשוב ובידינו תלוי הדבר איך הוא יוציא כישרונותיו והכוחות הנפלאים הטמונים בנפשו מן הכוח אל הפעל. אל להורים להסתפק בדאגה לרווחתו של בנם, אוכל, חוגים וכסף לבילויים. ילד זקוק ליד מכוונת שתעצב את עולמו, שתנחיל לו ערכים ומידות טובות. שתחבר אותו ליהודי והישראלי שבו. נשמתו רוצה לגלות את עצמה, אוכל ובילויים לא יעשו את זה.   חייבים אנחנו ההורים לדעת את גודל תפקידנו ואחריותנו ולהשקיע בילדינו לא רק כסף ואוכל אלא בעיקר מזון לנשמה.

נכתב ע"י הרב ראובן הילר