הדפסה
פרשת שבוע - בהר

פרשת בהר

יש בחירות אין בחירות ואיפה אנחנו בזה?

משרד האוצר עורך מפעם לפעם רפורמות שונות. מוריד מיסים מסוג אחד ומעלה מיסים מסוג אחר. הרפורמות הכלכליות היותר מהפכניות שניתן לתאר מצויות בפרשתנו והן השמיטה והיובל. בשנת השמיטה אסורה עבודת האדמה והתוצרת שבכל אופן גדלה בשדות, נחשבת להפקר וכל הרוצה בה יבוא ויטול "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה" דין נוסף שתחולתו עם סיומה של שנת השמיטה, הינו "שמיטת כספים" כלומר, כל חובות ההלוואות שלא נגבו עד תאריך זה פוקעים.  בשנת היובל חוץ מדיני השמיטה ישנם עוד דינים חברתיים נוספים. ראשית, העבדים היהודים משתחררים וחוזרים לביתם, אך משהו יותר מהפכני הוא שיבת הרכוש של כל אלו שמכרו אותו מתוך אילוצים, אל בעליהם המקוריים

"בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" ההלכה היא ששמיטה מהתורה נוהגת רק באם רוב העם היהודי יחזור לארצו ואילו לצורך קיומו של היובל צריכים ידיעה ברורה שיש כאן בארץ יהודים מכל 12 שבטי ישראל-דברים שלא קיימים היום ועל כן נכון להיום פטורים אנו מלהתמודד עם אופן המימוש של הרפורמות האדירות של השמיטה והיובל, אך בתחום הרעיוני ניתן למצוא במצוות אלו תובנות המתאימות גם לזמנינו. מחד גם היובל וגם השמיטה מקרבים את החברה היהודית לשוויון או לפחות עוזרים לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים שבתוכה. מאידך הדין המיוחד שמלמדת אותנו התורה "יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" מלמד שאין היובל בא לטשטש את הייחודיות שיש בכל שבט ובכל משפחה. אדרבה, יש כאן תיקון לטשטוש שקרה במשך השנים ובשנת היובל נקראים כל משפחה וכל שבט לגלות את המיוחד שבהם.    המסר מכך הוא שחברה בריאה איננה חברה הומוגנית שבה כולם  שווים אלא אדרבה, חברה הטרוגנית שבה מגוון רחב של דעות וסגנוני חיים המעשירים את רוח העם ולמרות הגוונים השונים שבתוכנו , קיימת בנו תחושה חזקה של עם אחד. 

המלה 'מפלגה' מרמזת על פלגנות, על הדגשת המבדיל בין אחד לשני ובתקופת מערכת בחירות בה כל מפלגה מדגישה מאד מה יש בה ואין באחרות, עלולה פלגנות זו באופן קיצוני להביא לעיתים לשנאת אחים ממש.  זה החלק הרע שקורה בתקופת בחירות אכן יש גם טוב באותה פלגנות בכך שכל מפלגה במצעה באה לתקן דברים בחברה שאולי המפלגה השנייה לא מתקנת, ובכך שלפתע נדרש האזרח הקטן לחשוב מה טוב באמת לעם ישראל ולשים פתק בקלפי שיבטא באמת את דעותיו ולהפוך בכך לשותף בתהליך לאומי חשוב.  מאידך, אם לא הולכים למערכת בחירות ומגיעים להסכמה כיצד כל מפלגה ומפלגה תפעל למען המדינה, לכאורה יש בזה דבר טוב ומועיל. אך גם בזה ישנן סכנות רבות של טשטוש דעות ושל כוח מוגזם שניתן לראש הממשלה ולדעותיו הפרטיות. נתפלל שלא נתאכזב ומממשלת האחדות יצאו רק דברים טובים למען האומה.

נכתב ע"י הרב ראובן הילר