הדפסה
פרשת שבוע - תזריע

פרשה ומשמעותה לדורינו

יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל , האם נשוב לציונות של תל אביב?


לאחר ביקורו של הרצל בארץ ישראל, הוא חיבר את ספרו המפורסם 'אלטנוילנד' שתרגומו המילולי הינו 'ארץ ישנה חדשה', וכשתורגם ע"י נחום סוקולוב לעברית, ניתן לו השם 'תל אביב'. הרצל כפי שרואים זאת בעיקר בכתביו המאוחרים יותר, הבין שהמדינה שתקום כאן חייבת להתבסס גם על ה'אלט'-הישן, והוא חיפש דרך איך למשוך את הציבור הדתי/חרדי שהיווה את עיקר היהדות באירופה ובארצות המזרח, אל חזונו הרואה מדינה מודרנית בארץ ישראל. כבר בתקופתו קמו חלק גדול משותפיו וניסו לנתק את ה'נוילנד' מה'אלט' ויצאו בהצהרה המפורסמת (שגרמה לתנועה הציונית נזק אדיר) "הציונות אין לה דבר עם הדת". עם השנים הקרע הלך והתרחב בין אלו שראו את התנועה הציונית כהמשך ישיר לדרכו של העם היהודי מאז מתן תורה וחלמו על גאולה בדרך הטבע אך בחיבור מוחלט למורשת היהודית, לבין אלו שניסו בכל כוחם לנתק בין החזון הציוני לבין מורשת זו. המציאות היום מוכיחה שהחזון הציוני ללא מורשת היהדות נמצא במשבר עמוק. בניהם ונכדיהם של חלוצי ההתיישבות הפריטו את הקיבוצים והפכו אותם למסגרות הישגיות לכל דבר. חלק גדול מאד של המרצים בעולם האקדמי הינם בעלי השקפת עולם פוסט ציונית שמסרה מופץ בין תלמידיהם שחלקם מחנכי ילדינו או עיתונאים השולטים על אמצעי התקשורת שלנו שמעבירים מסר אנטי ציוני השואף להקים כאן 'ישראל חדשה' שתהיה מדינת כל אזרחיה ולא מדינתו של העם היהודי.

הקבוצה השנייה הולכת בכיוון שונה לחלוטין. היא שואפת בכל כוחה לחזור לערכים של 'פעם' ועל כן עוסקת היא בהתיישבות דווקא במקומות עליהם יש מחלוקת עם הקבוצה הראשונה. היא שולחת את בניה לצבא ליחידות הכי קרביות כשרבים מהם ממשיכים לקצונה. המוטיווציה של קבוצה זו מאד גבוהה והם משוכנעים בסופו של דבר הבנתם את 'הציונות' היא הנכונה והיא זו שתוביל בהמשך הדרך את העם היהודי. מהלכים אלו יוצרים תחושת איום על אורחות חייהם ועל תפיסותיהם האידיאולוגיות של אנשי הקבוצה הראשונה-דבר שמביא את השיח לעיתים לאבסורד כפי שקרה לפני שבוע שממש בעת הלוויה של רס"ן אלירז פרץ-סמג"ד גבעתי שנהרג בפעולת צה"ל בעזה והמשתייך בהשקפת עולמו לקבוצה השניה, שוחחה יעל דן מגלי צה"ל עם דובר צה"ל אבי בניהו על ה'סכנה' שבכניסה מסיבית של דתיים לקצונה בצה"ל.

הפילוג החברתי שבתוכנו מסוכן מאד ויתכן שדווקא היום כשברור לכולם שאין כרגע פרטנר בצד השני למו"מ על הסכמי שלום למרות חיזורים ומחוות אינסופיים של מדינת ישראל, שומה עלינו לעשות 'פוס-חושבים'. להודיע לארה"ב ולמדינות אירופה שבשנה הקרובה לרגל 62 שנות המדינה (בגימטריה 'טוֹב מְאֹד') אנו משהים את המו"מ עם מדינות ערב למשך שנה לצורך ניהול שיח פנימי בתוכנו בו נלבן ערכים מרכזיים בהווייתנו הלאומית כגון מהי דמוקרטיה אמיתית, מה מקומם ומעמדם של המיעוטים בתוכנו, איך נעודד עליית יהודי העולם לכאן, להיכן רוצים אנו להוביל את המדינה? איזה גבולות רוצים אנו שתהיינה למדינתנו וכן הלאה. שנים רבות אנו פועלים זה כלפי זה בכוחניות. אלו רצים על כל גבעה ומתנחלים בה כדי לקבוע עובדות בשטח ואלו מנסים בכל הכוח להשפיע דרך האמצעים שברשותם (בעיקר בתקשורת) על הכיוון השני. הגיע הזמן שנפסיק עם הכוחניות נשים את כל הנושאים שמשום מה תמיד אמרו לנו שהם החשובים ביותר בצד ונתחיל לדבר יחד על הנושאים הפנימיים שהם החשובים לנו באמת.

שבת שלום וחג שמח