הדפסה
פרשת שבוע - שמיני

האם מותר לאכול בשר...אדם! לפרשת שמיני

וכי שבט פרימיטיבי של אוכלי אדם אנו נכון, אכן השאלה איננה מעשית למרות שיש בה דיון לפחות תיאורטי בהלכה שנביאו בהמשך, אך הצבת השאלה בספרי ההלכה נובעת מהתבוננות על חיינו שמרובים בסתירות בין היחס לאדם ולחייו לבין היחס נושאים שוליים יותר הקרובים אלינו. שיעשה כל אחד חשבון נפש עם עצמו כמה חשוב לו ועד כמה ילחם במי שירצה לקחת חפץ היקר לו. עד כמה ילחם במי שינסה לפגוע בפרנסתו, עד כמה יאבק נגד אלו שאולי פגעו או חפצים לפגוע בכבודו. אנשים רבים מגדלים כלבים ומשקיעים בהם המון אהבה ומאות שקלים בחודש. כמה כסף ואהבה הם משקיעים בבני אדם בנזקקים הזקוקים לעזרה באנשים במצוקה

אחת המצוות החשובות בתורה הינה מצוות :וא?הבת לרעך כמוך: שהתייחסו אליה שני ענקי עולם, הלל הזקן ורבי עקיבא. רבי עקיבא התייחס לצד הפוזיטיבי של המצווה לאהוב כל יהודי כמו שאתה אוהב את עצמך ולכן הוא טען שמצווה זו הינה "כלל גדול בתורה". לעומתו הלל הזקן חשב שכנראה כוח האגואיזם הינו כל כך גדול ולעולם לא יוכל אדם להגיע לאהבת הזולת כשם שהוא אוהב את עצמו ולכן נקט לשון הפוכה " 'דעלך סני לחברך לא תעביד' זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא" (תלמוד שבת ל.) כלומר תדאג לפחות ש"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". כמה הרבה מוכנים אנו להשקיע שלא יפגעו בזכויותינו, אפילו הפעוטות ביותר, כמה הרבה מוכנים אנו להשקיע ברווחת חיינו וכמה מעט מוכנים אנו להיאבק למען חברה צודקת יותר, ישרה יותר, מתחשבת יותר בצרכי כל אזרחיה ולא רק אלו הדומים לנו בסגנון חייהם או בהשקפת עולמם. כמה מוכנים אנו לרוץ למען בריאותינו או בריאות בן משפחתנו וכמה מעט נזהרים אנחנו בנהיגה בכביש בחיי הזולת.

לגופה של כותרת המאמר אכן בתורה לא מוזכר לא איסור ולא היתר לאכילת בשר אדם אך הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ב ה"ג) פוסק :האדם... אינו בכלל מיני חיה בעלת פרסה, לפיכך אינו בלא תעשה, והאוכל מבשר האדם או מחלבו, בין מן החי בין מן המת, אינו לוקה אבל אסור הוא בעשה. כלומר לאו עם עונש אין כאן למרות שבפועל אסור לאכול זאת. אין ספק שהרמב"ם בפסק הדין התאורטי הזה רצה להעביר לנו מסר. לכם נראה נורא ואיום לאכול בשר אדם אך לפגוע בו, זה לא כל כך נורא. ההפך הוא הנכון, דווקא עצם אכילת הבשר אין בה איסור גדול כל כך אך פגיעה באדם חי חמורה פי כמה.