הדפסה
פרשת שבוע - ויקרא

אל תהיה צודק, תהיה חכם

פרשת ויקרא

הרב ראובן הילר

פרשה ומשמעותה לדורנו

אל תהיה צודק, תהיה חכם

כמדומני שאין עם בעולם שיש בו כל כך הרבה זרמים ודעות- דבר שמביא לריבוי עצום של מפלגות לקראת כל בחירות. כל זרם חושב שהצדק אתו ושהאמת נמצאת רק אצלו ועל כן עושה הוא הכול בכדי שדעתו תתקבל ולא של זולתו. יאיר לפיד ואלו שעמו רואים צד אחד של המטבע וטיעונם לכאורה צודק. לא יתכן שבנטל הביטחוני לא תהיה שותפה קבוצה כל כך גדולה כמו זו של הציבור החרדי שתסמוך על הציבור החילוני והדתי-לאומי שיגן עליה. לעומתם החרדים טוענים שלימוד התורה חשיבותו עצומה כי הוא מקור החיים הרוחניים של העם היהודי ולמענו על המדינה לוותר למעוניינים בכך על שרות צבאי. החרדים עשו הפגנה שהם מאד מרוצים ממנה, אך גם לפיד מאד מרוצה שהנה נחשב הוא בעיני הציבור כלוחם העקבי למען שוויון. מה יצא לנו מהוויכוח הזה? שום דבר רק שנאה הדדית אך ללא כל תועלת מעשית. כולם רוצים להיות צודקים אך הם אינם חכמים. במקום להידבר ולנסות להבין אלו את אלו ובעיקר להפנים את הידיעה שהאמת היא סובייקטיבית ורק ראיית תמונה שלמה של מגוון הדעות מקרבת אותנו לאמת האובייקטיבית, מעדיפים הם לריב זה עם זה ולנסות להשליט דעותיהם בכוחניות ובאיומים הדדים.

פרשתנו פותחת במילים "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה" אך בספר התורה מופיעה ה'א' של המילה 'וַיִּקְרָא' באופן מוקטן או כפי שקוראים לזה חז'ל 'א' זעירא ולמה? מסביר 'בעל הטורים' שמשה רצה להקטין בענוותנותו את פניית הקב'ה אליו ורצה שזה יראה כמקרה 'ויקר' כביכול 'מי אני שד' ירצה לדבר עימי', ולעומתו ד' רצה להראות את חיבתו למשה ולכן השאיר ה'א' ורק הקטין אותה. יתכן שיש כאן משהו עמוק יותר שכביכול גם מנהיג האומה, מוסר התורה אומר לכולם "גם אני חסר" "גם אני מוכן לשמוע דעות אחרות ולהעשיר עולמי בהן" בבחינת האמור בפרקי אבות "איזהו החכם הלומד מכל אדם".

חגגנו השבוע את כניסתנו לחודש אדר שני וכבר אמרו חז'ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ומדוע יש לשמוח בחודש זה? כי בו התברר הבלוף הגדול של המן הרשע "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" אכן בגלות אנחנו 'עַם מְפֻזָּר' בכל ארצות תבל אך אמירת המן לאחשוורוש שאנו "עַם מְפֹרָד" מתבררת בפורים כשקר. דווקא הצרה האיומה שקמה לעם ישראל בגזרת המן, גרמה לאחדות נפלאה של כל יהודי העולם. גם בימינו כשאנו בתקופת מתח ביטחוני או שמחה לאומית או ח"ו עצב לאומי, העם מתאחד ומרגיש ביחד. זוהי אולי הסיבה למצוות שתיית היין המרובה בפורים כי כשאדם משתכר קצת מיטשטשים הגבולות והדברים שנראים כמפרידים בינינו כמו חרדי או חילוני, אשכנזי או ספרדי, עשיר או עני, חכם או טיפש, מאבדים את משמעותם. בואו אחים יקרים וננסה לראות ולהבין את האמת שיש אחד אצל רעהו ורק כך נוכל לבנות חברה שבה למרות ההבדלים שבין מרכיביה, ירגישו בה כולם "בבית", ירגישו שאנחנו אחים שאנחנו עם אחד.

שבת שלום