הדפסה
פרשת שבוע - ויקרא

פרשת שקלים

פרשת שקלים כנגד שקלי המן:

עד כה עסקנו בפרשת שקלים, במסר החשוב שבה, ובכך שמהווה הכנה לשנה החדשה.

אך, כאמור חז'ל גם מקשרים פרשה זו לפורים: צפה הקב'ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו הרשע.

מדוע דווקא צריך להתמודד כנגד שקליו של המן? וכי השקלים שהבטיח לאחשורוש זו עיקר הבעייה מצד המן הרשע, והלא רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים?

ובכלל, השקלים הללו בכלל לא נתנו! הרי זו היתה רק מחשבה והצעה, שלא הגיעה לכלל מימוש, כנאמר בפ"ג במגילה:

ח וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.  ט אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. י וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים.  יא וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.

המן ברצונו העז להרוג את היהודים, ניסה לשכנע את אחשורוש, בכך שיתן לו סכום כסף מכובד. אחשורוש הוא כנראה כסרכסיס (לפי רוב המחקרים עיין "דעת מקרא" עמ' 5 ) עליו אנו יודעים בעיקר מכתבי הרודוטוס. הוא עבר תקופה קשה בה איבד בקרב בסלאמיס כ-200 כלי שיט וכמליון חיילים בקרב עם יוון, והוא אינו מראה את פרצופו, כסאדם חוסיין, בזמנו, (ואולי כקאדפי בימינו). התבוסה היתה קשה מאד כיון שיצא לקרב בעדיפות עצומה (1000 אוניות מול 380 של היוונים). כסף חשוב בעיניו גם ללא המערכה הקשה. הן קראנו בפרק הראשון על חיי התענוגות בו חי. על אחת כמה וכמה, בעת מצב מלחמה (קשה להעריך אם ההצעה היתה לפני או אחרי התבוסה, אך ברור שהיו הכנות למלחמה, וכסף היה נחוץ לכך). ובכל זאת אחשורוש מוותר על הכסף. חז'ל מגלים לנו את הסיבה לכך, במשל התל הידוע:

משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה לשני בני אדם, לאחד היה לו תל בתוך שדהו, ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו, בעל חריץ אמר: מי יתן לי תל זה בדמיםִ בעל התל אמר: מי יתן לי חריץ זה בדמיםִ לימים נזדווגו זה אצל זה, אמר לו בעל חריץ לבעל התל: מכור לי תילךִ ־ אמר לו: טול אותה בחנם, והלואיִ (מגילה יד).

למדנו מכך, על שנאתו של אחשורוש ליהודים (גם המשתה שעשה, הרי היה להראות את נצחונו על ה' , ולכן השתמש בכלי המקדש, כנאמר במסכת מגילה). המן הוא שונא גלוי, ויש בימינו ובכל הדורות עמים המצהירים בריש גלי על שנאתם ליהודים. אך סכנה לא פחותה מכך, היא אותם "אחשורושים" למיניהם, שלעתים פועלים לטובתך, אך שנאה כבושה בלבם. המגילה מלמדת אותנו להישמר גם מהם. ואולי זו הסיבה שקוראים את פרשת "שקלים" כי פרשת השקלים מלמדת אותנו יסוד חשוב זה. דבר נוסף למדים אנו על הגנתו הגדולה של הקב'ה עלינו. הנה, השקלים היו בסך הכל מחשבה ורצון ולא הגיעו לכלל מימוש, וגם כנגדם פעל הקב'ה, וציווה אותנו לשקול שקלים כנגדם. מאות שנים קודם המן, שקלו בני ישראל שקלים, כהגנה ממחשבת זדון של המן!

ויהי רצון, שנזכה לשקול שקלים לבית המקדש במהרה בימינו. אמן!