הדפסה
פרשת שבוע - ויקרא

פרשה ומשמעותה לדורינו "ויקרא"

מה נשיב לאובמה

השבוע נתחיל לקרוא בתורה בספר ויקרא.

ספר זה מפגיש אותנו עם עבודת הקרבנות שהייתה נהוגה במשכן ויותר מאוחר בבית המקדש. בעבר תפסה עבודה זו מקום מרכזי בחיי האומה. אדם שחטא בשוגג היה מביא קרבן לבהמ"ק בכדי לכפר על חטאו. אדם שנפשו כמהה לאווירת קדושה ואת חופשתו עשה בירושלים, הביא לבית המקדש קרבן שלמים. אישה שנולד לה ילד הביאה קרבן ומי שנעשה לו נס ורצה להודות לד' הביא קרבן. הזמן המרכזי להבאת הקרבנות היה בעת העלייה לרגל שבחגים פסח שבועות וסוכות. עשרות אלפי ואולי מאות אלפי איש נהרו לירושלים, התמקמו בפינותיה השונות והביאו את הקרבנות עליהם הם התחייבו במהלך השנה. השיא כמובן היה בחג הפסח שאז כל קבוצת אנשים הייתה מביאה לבית המקדש כבש או עז לקרבן הפסח שהיה נאכל לאחר מכן לקראת סיומה של סעודת ליל הסדר. נכון, היום נושא הקרבנות נראה לנו קצת רחוק, אך עובדה היא שגם בחגיגת ליל הסדר שאנו חוגגים בזמנינו אנו מביעים את כמיהתנו לבניית בית המקדש ולהקרבה מחודשת של קרבן הפסח כמובא בהגדה "חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ. כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ. כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ"     עובדה היא שרוב בני אדם אוכלים בשר ואף 'עושים על האש' כך שאכילת קרבן מן החי איננה כל כך זרה לנו. נכון שהיום רגילים אנו לקנות את הבשר מוכן מהאטליז או המרכול אך זהו רק שוני סמנטי.

 

השנה לא נזכה כנראה להקריב את קרבן הפסח. זה נובע בעיקר מהתנגדות הממשלה שחוששת מ'מה יאמרו הגויים'. פחד זה שבעיקרו הינו מחלת הגלותיות שנטלה מאתנו את הגבורה ואת יכולת העמידה התקיפה על עקרונותינו, מובילה אותנו מדחי לדחי. אנו פוחדים לומר בקול רם שהעם היהודי חזר לארצו ולכן רשאי הוא לבנות בתוכה כרצונו . במקום זאת הממשלה נכנעת ועושה הקפאה. סגן נשיא ארה"ב נוזף בראש הממשלה על בנייה בעיר הבירה שלנו ירושלים ובמקום לענות לו בגאון ובתקיפות שירושלים היא בירתנו ולא נסבול שום פקפוק של מישהו בכך, אנו מתנצלים בשפיפות קומה. אכן שמחה רבה אופפת אותנו על סיומה מחדש של בניית בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד' ואולי מכאן יצמחו לממשלה כוחות מחודשים לעמוד בגאון על זכויותינו כריבוניה של ארץ ישראל. 

ימי ניסן אלו אמורים לתת לנו פרספקטיבה מחודשת על חשיבותה של שיבת ציון וגאולתנו הנוכחית, אך מסתבר שבעזרת ד' גם מבטם של הגויים עלינו ישתנה.

על הפסוק  'אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה' (מלכים א פרק י) ראיתי הסבר  שבבואם של הגויים אל ירושלים בתקופת שלמה המלך, כל המבט שלהם התהפך והם ראו את האור ואת האמת של תפיסת העולם היהודית ולא את השקר הדמיוני של שיקולים דיפלומטיים כאלו או אחרים. נתפלל שכך יקרה גם לגויים בימינו ואנו נמשיך לומר את התפילה הנאמרת מידי יום בסיומה של תפילת 18 "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ 'ד אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ

וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

 

                                                                             שבת שלום