הדפסה
פרשת שבוע - כי תשא

וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם


לפני הכניסה לחג הפסח וביציאה מפורים, קוראים אנו את פרשת פרה אדומה. פורים מבטא, כפי שכבר כתבנו, את העובדה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והכל על אף שנראה לנו כסיבובי וסיבוכי ההיסטוריה וכדברים אקראיים, הרי שהכל מכוון משמים, בהשגחה נפלאה, בבחינת "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום", רוצה לומר, שיש לאדם הרבה כוונות ומזימות המביאות אותו לפעול כפי שהוא פועל, אבל לסופו של דבר "עצת ד' היא תקום", זאת אומרת שהקב'ה משתמש במעשיהם החופשיים של בני אדם כדי להביא לקיום עצתו ית', מחשבת הבריאה, להצלחת התוכנית שלו. פרשת פרה אדומה עוסקת בטהרתו של האדם, המאפשרת לו לשוב ולהכנס אל בית ד'.. הטומאה מונעת את הקדושה שהיא תנאי להתקרבות האדם אל אלקיו. ואכן הטומאה התמורה ביותר היא טומאת מת, כי המיתה היא מלכתחילה ההפך המוחלט של כוונת הבורא ית' שכל ציפייתו היא בבחינת "ובחרת בחיים". ונראה שכאן המקום להדגיש שוב שיש טעות בידי מי שחושב שהקודש והחול הם הם הזוג של המנוגדים ללא פשרה. הרי שימות החול הם הם המכינים והמביאים את האושר שבשבתות וימים טובים, בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כי אכן החול הוא טהור לכתחילה, אבל נתון לסכנת הטומאה. והטומאה, היא האויב שאיתו אין שלום אפשרי, אין שום אפשרות להשלים עם הטומאה, וסילוקה היא תקנתה. נכון שיש גם חשיבות גדולה להבדיל בין קודש לחול, זאת אומרת לשמור על קדושת הקודש מכל פגיעה ומכל נפילה. אבל ההבדלה היא דווקא בכיוון הזה, כי אם יש להבדיל בין קודש לחול, אין להבדיל כלל בין חול לקודש, ואדרבה מוסיפים מן החול אל הקודש. כמו כן, יש להבדיל בין אור לחושך כדי לא להחשיך את העולם, אבל אין כלל להבדיל בין חושך לאור כי אדרבה יש להוסיף אורה כפי היכולת, כל כמה שהאור מאיר ואינו מסנוור. וכן הלאה בסדרי ההבדלה.
כך ההפטרה עוסקת בהזיית ד' מים טהורים על בית ישראל, כדי לטהרו לעתיד לבא לפני בא יום ד' הגדול והנורא. מתארת ההפטרה את שלבי הגלות והגאולה של עם ישראל. התורה והנביא הבא בהפטרה מבקשים לשרש מאיתנו את התפיסה המאגית כאילו החומרים האלו הם המטהרים, שהרי אותו הדבר עצמו שהינו מטהר לאחד הוא עצמו מטמא לשני וכך עוד רבים המקרים שבהם אותו הדבר עצמו יש לו שימוש שלילי וחיובי בו זמנית. במילים אחרות, עלינו להבין שהמושגים האלו הם בעיקרם מושגים מוסריים. היות וטומאה וטהרה, טוב ורע, הם תוצאה של בחירה, רוצה לומר, שאני בוחר בדרכי ומזדהה עם אותם הערכים המוגדרים כטוב וטהור ומשתדל להנקות מאותם הענינים המטמאים אותי. לכן, כשאני נתון במצב כזה שבו הטומאה באה שלא מרצוני, התורה מקנה לי את הדרך להנקות. וכדי להושיענו ממצב אשר בו אנו חסרי אונים על אף שכל שאיפתנו היא להתגבר על הטומאה, אזי הקב'ה מתערב "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם".
וכך מלמדת אותנו ההפטרה בחיבורה לפרשה על עצם העניין של הצורך של האדם לתקן דרכיו ולבא לידי קיום דבר ד', לאחר טיהור ישראל, ינתנו לב חדש ורוח חדשה שיאפשרו את תשועת ישראל וישועת העולם, במהרה בימינו אמן.