הדפסה
פרשת שבוע - תצוה

הנעטרים בכתר שם טוב

ארבעה כלים ראשיים היו במשכן: הארון, מזבח הקטורת, השולחן והמנורה. בתחילת פרשת "תרומה" ניתנים תיאורים מפורטים לשלושה מהם ובסוף פרשת "תצווה" בא התיאור של מזבח הקטורת. הארון הוא החשוב שבכלי המשכן – בו מונחים לוחות הברית ואף ספר התורה נמצא בו או לצידו. בסוף תיאור המשכן וכליו, לאחר מתן הצווים כיצד לקדשם, לאחר שהקב'ה מבטיח "ונועדתי שמה לבני ישראל...וקידשתי את אוהל מועד...ושכנתי בתוך בני ישראל...והייתי להם לאלהים", בא תיאור מזבח הקטורת, עליו מקטירים "לריח ניחוח אישה לה'".

ההנגדה בולטת. הראשון זה הארון – ונמצאים בו הדברים החשובים שנתן הקב'ה לישראל, הלוחות והתורה. ואחרון אחרון חביב – מזבח הקטורת, להקרבת הקטורת שבעזרתה מתכפר עוון העם. בין שני כלים אלו – הארון ומזבח הקטורת – נמצא תאור המשכן וכליו.

הארון, השולחן והמזבח נעטרו בכתר זהב, כדבר שנאמר בארון: "ועשית עליו זר זהב סביב". בשולחן נאמר: "ועשית זר זהב למסגרתו סביב", ובמזבח הקטורת נאמר:" ועשית לו זר זהב סביב". למנורה לא היה זר זהב. מדוע?

בגמרא (יומא עב' ע"ב) נאמר: אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן; של מזבח ושל ארון ושל שולחן. של מזבח – זכה אהרן ונטלו, של שולחן – זכה דוד ונטלו, של ארון – עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח – יבוא ויקח.

מזבח הקטורת מסמל את יחוד עבודת הכוהנים, נציגי העם העומדים בפני ה' ובאמצעותם מתכפר לעם. הכפרה נעשית בעזרת הקטורת שמקטיר הכהן על מזבח הזהב. לכן זכו בו אהרון הכהן ובניו.

השולחן מסמל את העושר, הכח והמלכות. זכה בשולחן דוד המלך וזרעו היוצא ממנו ומושל על ישראל עד קץ הימין.

הארון בו מונחת התורה וכל אדם מישראל יכול לזכות בה.

אבל היכן המנורה, ומדוע לא הוזכרה כאן?

הד ל"זירים" אנו שומעים במשנה (אבות ד' יז'): "רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן".

ההקבלה לנאמר לעיל היא ברורה. ה"כתרים" שבמשנה הם ה"זירים של כלי המשכן". כתר תורה הוא כנגד הזר לארון, כתר כהונה הוא כנגד הזר למזבח וכתר מלכות הוא כנגד הזר לשולחן.

והיכן המנורה? וכן, המשנה ב"אבות" עצמה קשה, שכן בתחילתה נאמר: "שלשה כתרים הן" ואילו בפרטיה מוזכרים ארבעה כתרים, גם כתר שם טוב. המהר"ל בפירושו "דרך חיים" לפרקי אבות אומר, שהמנורה היא כנגד כתר שם טוב. בהסברו הוא מוסיף לשאול, "למה כתר שם טוב עולה על גביהן", מדוע לא מספיק שיהיה כמו שאר הכתרים. ועוד, אם המנורה רומזת לכתר שם טוב שעולה על גביהן, מדוע זה המנורה עצמה לא הייתה בקודש הקודשים

למנורה יש כתר – אך זהו כתר חיצוני – זו האש הדולקת בנרותיה. ייחודה בנזר האש שעל ראשה.

מתוך הדברים שאמרנו עולה תמונה של ארבעה סוגי אנשים. לשלושה מהם התכונה המיוחדת נמצאת בהם. לתלמיד חכם יש כתר תורה – רואים עליו שהוא בן תורה. כהן נושא כתר כהונה, ומי שהוא מזרע בית דוד הוא מעומד למלכות.

אולם מי הם אלה שיש להם כתר שם טוב – אלו הם אנשים מכל תחומי החיים העוזרים לזולת, עוסקים בצדקה, מקדימים שלום בסבר פנים יפות לכל אדם, את אלה הציבור מזכה בכתר שם טוב.

המנורה מפיצה אור סביבותיה ומאירה לרבים. זר האש שלה הוא חיצוני, אבל הוא נראה למרחוק. כך, העוסקים בצורכי ציבור באמונה ומתייחסים לציבור באהבה ובהבנה, עליהם אומרת המשנה, שנעטרו בכתר שם טוב העולה על כולם.

יהי רצון שיתרבו בתוכנו העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקב'ה ישלם שכרם, והציבור יכתירם בכתר שם טוב.