הדפסה
פרשת שבוע - תרומה

מתי נצטוינו על הקמת המשכן? לפרשת תרומה- הרב הילר ראובן

בפרשת 'יתרו' קראנו על מעמד הר סיני שנערך ב-ו' סיוון שבו ניתנו עשרת הדיברות. משה עולה למחרת להר סיני למשך 40 יום שבהם לא ניתנים כל מצוות חדשות, והוא יורד בי"ז בתמוז ושובר את הלוחות, למחרת הוא שוב עולה להר סיני למשך 40 יום כדי להתפלל אל הקב"ה שיסלח לעם שחטא והוא נשאר ל-40 יום נוספים כדי לקבל את הלוחות השניים שאיתם הוא יורד עפ"י המסורת ביום כיפור ואז מגיעה המצווה הראשונה שנמצאת בפרשתינו לעשות 'משכן'. יוצא איפה שאף שפרשת המשכן מובאת בפרשתינו לפני חטא העגל, כבר ידוע הכלל ש'אין מוקדם ומאוחר בתורה', דהיינו אל לנו לחפש סדר כרונולוגי בתורה כי התורה איננה ספר היסטוריה ועל כן סדר הפרשיות בא להעביר מסר ערכי ולא כרונולוגי. מהו א"כ המסר שרוצה התורה ללמדנו בכך שהקדימה את סיפור הקמת המשכן לפני חטא העגל למרות שמבחינה היסטורית הוא היה אחריו כנראה שאם היינו כותבים זאת אחרי חטא העגל, ניתן היה לחשוב שהמשכן בא כ'תיקון' לחטא זה ובעצם לולא חטא עם ישראל לא היינו צריכים כלל משכן, לכן כתבה התורה מצווה זו לפני כן כדי ללמדנו שהמשכן הינו 'לכתחילה' ולא בדיעבד. אכן כמה פסוקים מוכיחים רעיון זה, למשל יעקב נשבע בבית אל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים או בפרשה שבשבוע שעבר "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ד' אלקיך ולפני כן בשירת הים בקריעת ים סוף מקדש ד' כוננו ידיך רואים שהצורך במקדש הוא קדום לפני חטא העגל. לפי"ז קשה הפוך, אם בניית המשכן כה חשובה, מדוע התעכב הציווי במשך 120 יום עד לאחר הכפרה על חטא העגל וירידתו של משה בפעם השלישית מהר סיני ולא ניתן מיד בעת מתן תורה? יתכן שהתורה רוצה להעביר לנו מסר נוסף שאם המצב בעם אחרי חטא העגל ומעשי הזימה שנלוו לעבודתו הוא קטסטרופאלי עד כדי כך שהקב"ה רוצה לבטל את מעמדם כעם נבחר "הרף ממני ואשמידם ואמח?ה א?ת שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו", הדרך היחידה לתקן זאת היא בלקיחת הערכים העליונים של היהדות והורדתם אלינו למטה, לתוך החיים שלנו ולכן ניתן המשכן כביכול כ'תיקון' לחטא העגל.

עייפנו מרוב שחיתות. כל יום מגלים אנו עד כמה הרקב עמוק. המושחתים ואלו המטיפים להם שבחלקם מושחתים אף יותר, המגינים על המושחתים והמגנים אותם, בכולם פשה הנגע. וכדי לתקן מוכרחים לבנות מקדש. לקחת את ערכי המוסר היהודי לדורותיו ולהביאם לכאן, למטה. לבתי הספר, לבתי החרושת, לחברי הכנסת והממשלה, לבתי המשפט ולחברה כולה. בלי זה אנו אבודים. בלי זה לא נוכל לשקם כלום וחברתנו שתלך ותרקיב תיהרס מתוכה. בואו יחד נאסוף את הלבנים למקדש, נפתח את אוצר היהדות לכולם, נפתח שיעורים בכל מקום שנתבקש. נהפוך את המקדש למרכז חיינו ובכך נהפוך את עצמנו לעם סגולה מכל העמים.