הדפסה
פרשת שבוע - תרומה

''פרשי כנפיים למעלה''


הכלי הראשון המופיע בפרשת תרומה הוא הארון שעליו הכפורת. לארון "בדי עצי שטים" שחייבים להיות צמודים לארון "לא יסורו ממנו" (שמות כ"ה טו). על הכפורת כרובי זהב "פרשי כנפים למעלה" (שם כ). מספר הכרובים איננו ברור שהרי בפסוק יט נאמר "ועשית שנים כרובים זהב" ובפסוק הבא נאמר שוב "ועשה כרוב אחד… וכרוב אחד… ".לדעת ה"משך חכמה" הציווי המקורי כלל אכן, ארבעה כרובים. הכרובים מייצגים כנראה מעשה מרכבה והמספר ארבע מאוד מתאים, כמבואר ביחזקאל א' ו-י'). גם ה"משך חכמה" מודה שבעקבות "חטא העגל" בצלאל עשה רק שני כרובים (שם ל"ז ז-ח). שלמה המלך הוא שהוסיף עוד שני כרובי עצי שמן מצופים זהב שעמדו על רצפת קודש הקודשים כחלק ממבנה המקדש (מלכים א ו' כג ושם מופיע תיאור הבנין ולא הכלים). המקור לתוספת כרובים אלה מצוי ב"מגילת המקדש" שניתנה לשלמה מידי דוד אביו: "ויתן דוד לשלמה בנו את… ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית ד" (דבה"י א כ"ח יא-יח), מגילה שדוד קיבל כנראה משמואל הנביא לאחר אותו לילה מופלא בניות ברמה "הכל בכתב מידי ד' עלי השכיל…" (שם יט, ועין גם שמו"א י"ט יח-כד). מה פשר העניין? יתכן וניתן להסביר כי קדושת המקדש תלויה בהשכנת השכינה במקום, שמסומלת על ידי הכרובים. הבדים תמיד צמודים לארון והכרובים פורשי כנפים כדי להבהיר שלא מדובר על מצב קבוע ומוחלט אלא הדבר מותנה במצב הרוחני של עם ישראל. ככל שהמצב שפיר יותר, השכנת השכינה היא במדרגה גבוהה יותר. אבל אם, חס וחלילה, עם ישראל יחטא, השכינה תסתלק כפי שהיה בימי יחזקאל וכמאמר חז'ל "עשר מסעות נסעה שכינה". שלמה שראה בבנין שבנה מצב של קביעות שאיננו תלוי בשום גורם משתנה, הוסיף שני כרובים עומדים על הרצפה כחלק מן המבנה שבנה. משמעות מעשיו היא השכינה לעולם תשרה במקום זה וממילא המקדש לא יחרב. שלמה אכן צדק "שכינה לא זזה (מאז) מכותל מערבי" אבל המבנה לא היה "בנין עדי עד". עוונותינו החריבו אותו והשכינה עלתה ונסתלקה.הבה נתפלל דוקא בפרשת תרומה על חזרתה
של השכינה ובנין המקדש כבתחילה.