הדפסה
פרשת שבוע - בשלח

פרשת בשלח-ט"ו בשבט, הרב ראובן הילר

בסיטואציה דומה נמצא גם משה רבינו בפרשתינו. פרעה עם כל צבאו רודפים אחרי בני ישראל מהצד האחד ועומדים או טו טו להתקיפם ומהצד השני נמצא ים סוף ועם ישראל עומד בתווך וצועק אל משה ומשה מתפלל לד' שיושיע אותם. ד' עונה למשה תשובה משונה "ויאמר ד' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" מקשה מיד ה'אור החיים' הקדוש להיכן יסעו הלוא רודף מאחור והים לפניהם ואם הכוונה שיסעו אחר שיבקע הים, היה לו לומר קודם 'הרם את מטך' וגו', ואחרי כן יאמר דבר אל בני ישראל ויסעו והפסוק אומר לא כך אלא קודם ויסעו ואחר כך 'ואתה הרם את מטך על הים ובקעהו' התלמוד (מסכת סוטה לז.) מבהיר ששני חלקי הפסוק אכן נאמרו בזמנים שונים. בתחילה אמר ד' למשה "דבר אל בני ישראל ויסעו" ואז קפץ נחשון בן עמינדב למים ועימו רבים משבט יהודה ורק כשהגיעו המים עד צווארם פקד ד' למשה "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" וכפי ששאלנו מקודם ההיגיון אומר שהיה צריך לעשות זאת הפוך, קודם לקרוע את הים ורק אח"כ לצוות עליהם שיסעו אלא יש כאן מסר חשוב לעם ישראל שיצא ממצרים ולכל הדורות שיבואו אחריו כולל לדורנו. ריבונו של עולם עוזר למי שעוזר לעצמו. רבש"ע עוזר לפרנסה למי שעובד. רבש"ע שולח רפואה שלמה למי שמשקיע מאמץ ברפואתו. ורבש"ע שמאד רוצה לגאול אותנו, רוצה שאנו נפעל, שאנחנו נעשה, שאנחנו נעסוק גם במשימות קשות מתוך אמונה בו שהוא יעזור לנו ועל כן צריך קודם שאנחנו ניסע, נעשה משהו ורק אח"כ רבש"ע יקרע לנו את הים.

חג האילנות שיחול ביום שני הבא הינו סמל של ברכת ד' שחלה על העשייה שלנו.

"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט כג) אומר על זה מדרש תנחומא "אמר להם הקב'ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מליאה כל טוב לא תאמרו 'נשב ולא נטע' אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר 'ונטעתם כל עץ מאכל' כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם" המדרש רואה בנקיטת פעולה מעשית בכניסת בני ישראל לארץ לאחר כיבוש יהושע ערך חשוב.לא להיות פסיביים אלא אקטיביים. כל התהליך הציוני של שיבת ציון עוד מאז עליית תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי הגר"א דרך כל ה'עליות' למיניהם אופיין באקטיביזם שלנו. אנו בונים אנו נוטעים אנו מקימים צבא אנו מקימים מדינה וברוך ד' זכינו שהקב'ה עוזר לנו ומצליח את דרכינו ולמרות כל החסרונות יש לנו בכל זאת מדינה לתפארת.