הדפסה
פרשת שבוע - בא

פרשת בא וחודש שבט ר' מרדכי ארצי

א. מתי אומר הקב'ה למשה רבינו "בא אל פרעה " ומתי "לך אל פרעה" ?
פרשתנו מתחילה בפסוק : " ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה … " ( שמות י' , י"א ) .
בסדר המכות אנו מוצאים שתי גרסאות : א. "בא אל פרעה " ב. " לך אל פרעה "
אומר לנו "בעל הטורים " : "כשהוא אומר ( למשה ) לבא לביתו אל הארמון שלו
( של פרעה ) , היה אומר לו (הקב'ה למשה ) -בא ! וכשהוא אומר לו לילך אליו המימה
היה אומר לו –לך! .
נבין מכאן , בא – הכנס פנימה , לך – צא החוצה .

ב. באיזה מכות הכביד פרעה את ליבו ובאיזה מכות ה' הכביד את לב פרעה ?
בפסוק הראשון של הפרשה אנו קוראים : "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה , כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו " .
במכות הראשונות פרעה הכביד את ליבו , במכות האחרונות ה' הכביד את ליבו של פרעה ( חוץ ממכת ברד ) כמפורט כדלקמן :
א. מכת דם : " ויחזק לב פרעה " ( שמות ז' , כ"ב ) .
ב. מכת צפרדע : " וירא פרעה כי היתה הרווחה והכבד את ליבו " ( שם ח' , י"א ).
ג. מכת כינים : " ויחזק לב פרעה " ( שם ח' , ט"ו ) .
ד. מכת ערוב : " ויכבד פרעה את ליבו " ( שם ח' , כ"ה ) .
ה. מכת דבר : " ויכבד לב פרעה " ( שם ט' , ז' ) .
ו. מכת שחין : " ויחזק ה' את לב פרעה " ( שם ט' , י"ב ) .
ז. מכת ברד : " ויכבד ליבו " ( שם ט' , ל"ג ) .
ח. מכת ארבה : " ויחזק ה' את לב פרעה " ( שם י' , כ' ) .
ט. מכת חושך : " ויחזק ה' את לב פרעה " ( שם י' , כ"ז ) .
י. מכת בכורות : " ויחזק ה' את לב פרעה " ( שם י"א , י' ) .

ללמדך " בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו " ( מסכת מכות דף י' עמ' ב' ) .

ג. התאמת הנס לזמן המתאים

אנו יודעים שכל אות וכל נס יש לו זמן קבוע מאת ה' יתברך .
הקב'ה לוקח את אותו הזמן , מתאים אותו לאיזה מאורע של אותו הזמן , כדי שיראה לנו כנס , כדבר בלתי שגרתי . לדוגמא :
אנו קוראים בהמשך הפסוק של הפרשה , " למען שתי אותותי אלה בקרבו " ( שמות י' , י"א ) .
נסביר : היה צריך להיות כתוב במקום שתי (בעבר) , אשית ( בעתיד ) .
האותות שהושמו עוד מימי בראשית עתה הגיע הזמן לשים אותם במכות מצרים .

ד. כיצד נכנסה מכת הארבה בפרעה

בשפה העברית ישנן אותיות מאותה המשפחה המתחלפות אחת בשנייה . ניקח את המילה "בא" ונכניס את האותיות שלה במילה "פרעה" . במקום האות פ' נכניס את האות ב' . במקום האות ע' נכניס את האות א' . נקבל את המילה ארבה במקום פרעה .
ונסביר : התורה אומרת לנו , "למען שתי אותותי אלה בקרבו" . אני אקח את האותיות האלה "בא" ואשים בקרבו של פרעה .

ה. הארבה נח ביום השבת
במכת הארבה נאמר : " וינח בכל גבול מצרים "( שמות י' , י"ד ) .
אומר לנו "בעל הטורים" : " מלמד שנח הארבה בשבת " .
במסכת "תענית" ( יט' , א' ) אנו קוראים : " מתריעין ומתענין על הארבה בחול אבל לא בשבת , מכיוון שהארבה נח במצרים ביום השביעי ".
פרעה לא האמין בה' שברא את העולם ולכן החזיק את עם ישראל לו לעבדים אך כשראה את הארבה נח ביום השבת , אמר : "חטאתי לה' אלוקיכם שלא האמנתי בו וגם לכם שאתם בני הזוג של השבת" .
הרמב"ן מביא בשם רבינו חננאל : " מעת עתירת משה רבינו ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים . ואם יפול בארץ ישראל ויכנס בגבול מצרים , אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשיו . ואמר רבינו חננאל כי זה דבר ידוע לכל " .
( הובא לידיעתי ע"י הרב צבי אברהם סלושץ שליט"א ) .

ו. בני ישראל יצאו ממצרים ברעש גדול – סימן לגאולתם
אנו קוראים : " דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב " ( שמות י"א , ב' ) .
אומר רש"י : " אין נא אלא לשון בקשה , בבקשה ממך הזהירם על כך. שלא יאמר אותו צדיק – אברהם , ועבדום ועינו אותם קיים בהם , ואחרי כן יצאו ברכוש גדול – לא קיים בהם .
בספר "אהבת ישראל על התורה" מאת הרב ישראל בקמייסטר זצ"ל ראיתי :
רכוש גדול – זה רכוש רוחני – קבלת התורה
רכוש קטן – זה רכוש גשמי – כסף וזהב
רכוש גשמי גדול – זהו ביזת הים .
רכוש קטן – זהו ביזת מצרים .
כאשר יראה אברהם אבינו שהם יוצאים ברכוש , ידע שסוף סוף הגיע זמן הגאולה ולא יצטער עוד בקבר .

ז. "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצריים כל ימי חייך ".
השאלת השמלות מהמצרים – זכר ליציאת מצרים
אנו קוראים : " ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות " ( שמות י"ב , ל"ה ) .
וקשה , למה לקחו מהמצרים שמלות הלא למדנו שבזכות ארבעה דברים נצלו ממצרים , ואחד מהם , בזכות שלא שינו את לבושם
נשאלת השאלה אם כן למה להם השמלות של הנשים המצריות ?
ומדוע ישימו אותם על בניהם ועל בנותיהם
והתרוץ הוא : כי אם היו באים להשאיל אצלם כלי כסף וכלי זהב בלבד לא היו רוצים להשאילם מהפחד שלא יחזירום . לכן ציווה שישאילו גם כן שמלות , שאז יאמרו המצרים , הרי את השמלות לא ילבשו ( כמו שאמרנו קודם שזהו אחד מהדברים שלא שינו את לבושם היהודי ) , ואחרי החג יחזירו לנו אותם יחד עם כלי הכסף והזהב .
וקשה , מה יעשו בני ישראל עם השמלות הרי לקחו שתי שמלות
גירסה אחת אומרת שנתנו את השמלות "לערב רב "
אומר לנו בעל הטורים : " שאחת היתה ללבוש והשניה היתה לצרור בהם את משארותם ". ובזאת השמלה הלכו ארבעים שנה במדבר שנאמר : " שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה " ( דברים ב' , ד' ) .
ה' עשה זאת כדי שבני ישראל יזכרו זאת במשך כל לכתם במדבר שהיו עבדים במצרים.

חמישים פעם מוזכרת בתורה " יציאת מצרים " כדי שנזכור זאת על כל מצוה ומצוה כגון : קידוש , תפילין , ציצית , פסח ,סוכה ועוד . ( זה נזכר בזוהר בפרשת יתרו דף פ"ג סוף עמוד ב' ) .
יהי רצון שנזכה לראות במהרה בימינו מתגשמים דברי הנביא מיכה :
" כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות " ( מיכה ז' , ט"ו ) .