הדפסה
פרשת שבוע - בא

לפרשת בא


אחת ההנאות הגדולות בחיים היא לקנות ספר חדש. אני לוקח את הספר ביד, מריח את הריח המיוחד לספר חדש, פותח את הכריכה ומסתכל קודם כל בהקדמה. חשבתם פעם מתי נכתבת ההקדמה במשך שנים עובד סופר על ספר. הוא בונה אותו ומשכלל אותו, משתדל להכניס בו את כל הרעיונות החשובים בצורה הטובה ביותר. לאחר שנגמר כבר כמעט הכל, מהו המעשה אותו צריך לעשות הסופר כדי לסיים את המלאכה מהו הדבר שהוא כותב בסוף מי שמחזיק ספר ביד נוטה להניח שהסיכום הוא החלק האחרון שנכתב בספר אך בד"כ אין זה נכון. הדבר האחרון הנכתב בספר הוא ההקדמה …
מדוע ? מכיוון שההקדמה מסכמת בעצם במילים קצרות את מה שמצפה לקורא בספר, ומדריכה אותו הדרכה ראשונית, בכניסה אליו. מלבד זאת ההקדמה היא החלק הקריטי ביותר בספר. היא יכולה לקבוע את הרושם הראשוני שיחוש הקורא לספר ורושם ראשוני קשה מאוד לשנות.
בפרשה שלנו נמצאת אחת ההקדמות החשובות. הקב'ה נותן את המצוות הראשונות לעם ישראל. הוא פותח חלק חדש בתורה החלק של המצוות המעשיות. טבעי לצפות שהקב'ה ישים בראש את אחת מן המצוות החשובות והיסודיות - שבת, כשרות, אמונה. אך באופן מוזר הקב'ה בוחר במצווה אחרת - "החדש הזה לכם ראש חדשים" מצוות קידוש החודש. במה זכתה המצווה הזו להיות הראשונה לכל המצוות מה מעלתה של המצווה הזו ולמה נבחרה להיות הקדמה לכל המצוות
במצווה הזו גלום אחד מן הרעיונות החשובים ביותר לעם ישראל תמיד, ובפרט לעם היוצא ממצרים. אם תשאלו את הקב'ה מתי יחול יום הכיפורים הוא יוכל לומר לכם בי' בתשרי. ומתי יחול י' בתשרי זוהי כבר שאלה שאינה שייכת לקב"ה, הוא אינו קובע מתי יחול י' בתשרי כמו שאינו קובע את ר"ה, פסח, שבועות או סוכות. מי קובע את התאריכים ? בני ישראל הקובעים את ראשי החדשים קובעים את זמני החגים.
במצווה הראשונה בתורה קובע הקב'ה שישראל הם שותפים בקביעת המצוות. אין כאן יחס של אדון ועבד נטול זכויות, אלא יחס של בני ברית שלכל אחד צד שהוא ממונה עליו. העם שהתרגל במשך כל כך הרבה שנים להיות עם של עבדים שגורלו נקבע ע"י עם האדונים המצרי, יוצא עכשיו למציאות חדשה - הוא נעשה שותף בקביעת גורלו.
לא סתם מדגיש הפסוק פעמיים את המילה לכם "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - המצווה הזו נועדה לכם, כדי להמחיש לכם את הכח שהקב'ה מפקיד בידכם.
המצווה הראשונה, הקדמת המצוות נועדה לומר שעם ישראל אינו יוצא מעבדות לעבדות, אלא מעבדות לברית - מעבדות לחירות.