הדפסה
פרשת שבוע - וארא

המכות כגילוי שמו של הקב''ה


בסוף הפרשה הקודמת יוצא משה מעם פרעה לאחר שביקש ממנו לראשונה לשחרר את ישראל לעבוד את ד' במדבר. על דרישה זו של משה עונה פרעה תשובה שלכאורה הינה אחת, אך אם נעמיק בה נגלה בה שלושה צדדים שונים: "מי ד' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ד' וגם את ישראל לא אשלח". כלומר שואל פרעה בראשונה בצורה כמעט אינפורמטיבית מיהו ד' הזה שאתם אומרים שאתם דוברים בשמו; מבחינה הכרתית לא יודע מי זה. וממשיך פרעה ואומר: גם אם אכיר אותו, מדוע שארגיש מחובר אליו לעשות את מה שהוא מבקש ממני דרככם. שהרי כבר ראינו שמשמעותה של המילה "לדעת" בהטיותיה השונות משמעותה: מה מחבר אותי אל אותו הדבר (כדוגמת "והאדם ידע את חוה אשתו", "כי אתכם ידעתי מכל העמים"). מדוע ארגיש מחובר אל אותו האל? וממשיך פרעה בטענה האחרונה שלו: גם אם אכיר את ד' וגם אם ארגיש מחובר אליו ואדעו, את ישראל בכל מקרה אינני מתכוון לשלח; לאמור: "מי ד' אשר אשמע בקולו?; לא ידעתי את ד'!; וגם את ישראל לא אשלח!!!".ואמנם אם נתבונן במכות הבאות ומתחילות להופיע על מצרים בפרשתנו נוכל לראות שהן מחולקות לשלוש קבוצות כפי שחילקן ר' יהודה בהגדה של פסח לשלוש קבוצות "דצ"ך עד"ש באח"ב". ואכן ישנו דפוס חוזר בכל המכות המחלק אותן לשלוש קבוצות: בכל מכה ראשונה מכל קבוצה, המפגש בין משה ופרעה מתרחש בחוץ וישנה התראה, כביכול עדיין לא רשאי משה להיכנס לפנים ולנגע בפרעה. במכה השניה של כל קבוצה, המפגש הינו כבר בתוך הבית, אך עדיין יש צורך בהתראה. בכל מכה שלישית של הקבוצות השונות כבר אין למפגש - אם יש כזה בכלל - שום מיקום מדוייק ואין שום התראה, לומר שמשה כבר הגיע לשליטה מוחלטת על פרעה.
משום שכל קבוצה של מכות באה ללמד את פרעה ולענות לו על אחת מהקביעות אותן קבע בתחילת הדרך: אתה טוען שאינך מכיר את ד' אינפורמטיבית, אז בא אראה לך מי אני בורא שמים ויוסד ארץ. אך עדיין ההיכרות היא רק עם הפן של אלקים, כבעל הכחות כולם כבורא בלבד. עכשיו אתה טוען שאין חיבור אליך זה שבראתי את העולם, אז קבוצת המכות השניה באה להראות שיש גם קישור לאדם וישנה השגחה פרטית, כך שירגיש האדם קישור וחיבור אל ד'. אח"כ אתה טוען בכל מקרה לא אשלח את ישראל, שהרי מה ההבדל בינינו, באה קבוצת המכות השלישית לומר שבאמת בפנים גם מעבדי פרעה מי שיהא ירא את דבר ד' לא ינזק. ואז באה המכה האחרונה מכת בכורות הצפויה מהתחילה בה אמר הקב'ה "בני בכרי ישראל", אתה טוען שהבכורה היא שלך שאתה הבכור האומר "לי יאורי ואני עשיתיני" אז הנה כל בכורות עמך ינגפו ותלמד שהבכורה אינה תעודת ביטוח ואינה מבטיחה שום דבר, אא"כ תוכיח את דבקותך בי, הבכורה אינה שייכת לגדול ולחזק ביותר, אלא לזה שהתגלה ראוי לה. כך היה עם יצחק, עם יעקב ועם יוסף ויהודה וכך יהיה עם שבט לוי שיחליף את בכורות ישראל.
כל ההפטרה באה ומתארת לנו שגילוי שמו של הקב'ה יכל לבא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות. ההפטרה פותחת בתיאור העתיד בגאולת ישראל כפי שהפרשה עוסקת בתיאור גאולת ישראל האבטיפוסית שתהיה יתד לגאולות הבאות. ממשיכה ההפטרה בתיאור הרע והשחיתות של מצרים כפי שמובא גם בפה"ש וממשיכה בנבואה על הדרך בה ינגפו וילקו מצרים כך שילמד פרעה היהיר וגבה הלבב ברבונותו של הקב'ה בורא העולם ומנהיגו בחסד עם בריותיו.
ועל אף השינויים שבולטים בין הפרשה להפטרה בדרך הנבחרת ללמד זאת את פרעה, ועל הסיבות המביאות לכך בין אם משום השיעבוד והן אם משום היותם משענת קנה רצוץ לישראל.
עם כל זאת באה ההפטרה כמו הפרשה לגלות את שמו של ד' בקרב הארץ לשים אותותי אלה בקרבו, דהיינו אותיות השם המיוחד, כך ש"ונקדשתי בם לעיני הגויים בעשותי שפטים" למען ספר שמי בכל הארץ.