הדפסה
פרשת שבוע - ויחי

הפרדה איננה גזענות

פרשתנו מסיימת את ספר בראשית המוביל אותנו מבריאת העולם ועד ליצירתו של עם ישראל.

נכון, העם היהודי נוצר בגלות מצרים. גם מדינת ישראל נוצרה בגלות כפי הכרזתו המפורסמת של הרצל "בבזל יסדתי את מדינת היהודים" דווקא המציאות בה מוקפים אנו בעמים אחרים שונים ולעיתים עוינים, מביאה אותנו להבנה שעלינו להתכנס, להתאחד ולבנות מדינה משלנו בארץ משלנו. יעקב אבינו בתחילת הפרשה ויוסף בסופה מבהירים לעם ישראל שמקומנו כעם איננו הינו רק בארץ ישראל "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו ... וֵאלֹקים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". רק כאן בא"י נוכל להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" ואיך? ע"י ההבדלות מן הגויים ושמירת ייחודינו כעם יהודי "וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים ...וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" ועל כן חכמינו קבעו כל מיני איסורים על  בישולי נוכרים, חלב נוכרים ויין נוכרים שמא מתוך קרבת האוכל תווצר ידידות קרובה מידי שתוביל לנישואין.

יהודים לאורך כל ההיסטוריה (עד לפני 100 שנה) השתדלו לגור בשכונות נפרדות מהגויים בכדי לא להתבולל עימהם. המציאות מוכיחה שהכמות המבהילה של נישואי תערובת של יהודים עם גויים בעולם נובעת מהחיים המשותפים שבהכרח מובילה להיכרות קרובה ולנישואין.

הפרדות מהגויים איננה גזענות. גזענות הינה דיכוי בכוח של גזע אחד את משנהו אך חיים בנפרד תוך כבוד הדדי אינם גזענות והתורה שמצווה לכבד את הגר ולתמוך בו כלכלית, מחנכת מאידך לחיים נפרדים ממנו. במדינת ישראל חיים שני עמים שהיחסים בניהם מורכבים מאד כשאחד הקונפליקטים הינו בנושא אדמות הארץ. אף ערבי לא יאפשר למישהו משכניו למכור בית ליהודי וכל שכן לקבוצה של כמה משפחות יהודיות ומדוע אנחנו צריכים לנופף בדגל ה'נאורות' ולאפשר רכישה מסיבית של דירות ע"י ערבים  בכרמיאל, עכו, צפת ובאר שבע תוך פיתוי המוכרים היהודים בסכומי עתק שמקורם מפוקפק?

מגילת העצמאות קובעת שמדינת ישראל נוצרה עבור העם היהודי ועל כן חוק השבות נותן זכויות יתר ליהודים וחוק הקק"ל מתיר מכירת אדמות קק"ל רק ליהודים וכן חוק יהוד הגליל ויהוד הנגב. וכי כל זה גזענות או שמא יש כאן הגיון האומר שהארץ הזאת שייכת לעם היהודי ועל כן עליו לשמור את אדמותיו רק ליהודים? אין לי ספק שכל הצדקנים המוחים על מכתב הרבנים היו מתנגדים בכל תוקף למגורים משותפים עם משפחות ערביות או לנישואין של בנותיהם עם ערבים, אך כשזה נוגע במישהו רחוק בנצרת או בעכו מה אכפת להם? היותנו יהודים יש בה מטלה גדולה כלשון התפילה "אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ. וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת. וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ", נוכל לעשות זאת היטב רק אם נשמור על ייחודינו ולא נתערב בעמים אחרים.