הדפסה
פרשת שבוע - ויחי

פרשת ויחי


בפרשת השבוע אנחנו רואים לאחר שהאחים קוברים את אביהם יעקב חוששים האחים מפני יוסף שיזכור פשעם ולא יחוס עליהם, כמו שרש"י פירש את חששם בפרק נ' פ"ס טז' ד"ה "אביך צוה" שינו בדבר מפני דרכי שלום כי לא ציוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו, זאת אומרת האחים משנים מציווי אביהם שהרי אביהם לא ציוה את יוסף שלא יתנקם בהם, כי הוא בכלל לא חשד בו בזה. אם נתבונן במהלך כל השתלשלות הדברים ממתי שיוסף נמכר למצרים וקודם לכן "שנאת אחיו אליו" נראה שהכל נעשה לשם שמים לבנין בית ישראל.
שהרי אם לא כך לא מובן שום דבר מהנהגתו בכל פעם שבאו למצרים, למה בלבל אותם בשאלותיו למה בדה מליבם שהם מרגלים למה הכריח אותם להביא את בנימין ולהוסיף צערו של אביו למה החזיר את כספם בפי אמתחתו של כל אחד ואחד מה היתה מטרתו בזה וגם הדעת זקנים בפרשת מקץ מ"ב תמה על יוסף הצדיק הלא הוא לא היה רחוק ממשפחתו כי אם מהלך ארבעה או חמישה ימים ולמה לא הודיע לאביו שהוא במצרים כדי למנוע צערו של אביו? והנה פשוט שיוסף ידע כמו כל השבטים שהם הגרעין העיקרי לבנין בית ישראל וזה אפשרי רק אם האחוה והאחדות היא בשלימות אמיתית ולאורך כל עשרים השנים שהיה במצרים היה רחוק ממשפחתו ולא ידע שום דבר מהנעשה במשפחתו היה מפחד וחושש שמה נתפרדה החבילה והסיכוי להקמת בית ישראל נתפורר לגמרי ומה שרצה לברר אם מעשה המכירה נעשה כתוצאה משנאה אישית או הלכתית (כמבואר בפסחים קי"ג שיש עקרים שמצוה לשנא את האחר ע"פ ההלכה) וההבדל גדול מאד – אם השנאה הלכתיתי היא לא תגרום שום קלקול בשלימות המשפחה כי הם נשארים שבטי יה' בצדקתם והנהגתם ולא השחיתו את דרכם בין במצות שבין אדם לחבירו ובין במצות שבין אדם למקום והקשר בין האחים ובינם לבין אביהם נשאר איתן כמקודם. אבל אם השנאה שגרמה למכירה היא אישית, זה מביא לידי חורבן כמבואר ביומא ט' שבית שני חרב מפני שנאת חינם ששקולה כנגד עריות שפיכות דמים וע"ז. יוסף הצדיק שחשב שהיתה זו שנאה אישית, תוצאה מקנאה בחלומותיו אודות גדלותו וקנאה זו שגורמת שנאה אישית ודאי היא שנאת חינם שמוציאה את האדם מן העולם, מפני זה לא רצה יוסף הצדיק להודיע לאביו שהוא נמצא במצרים ושליט בכל מלכותם שהיה ירא שמא ישמעו אחיו זאת יבהלו ויברחו "זה לצד צפון וזה לצד דרום" (כלשון הדעת זקנים) וכך אי אפשר להציל את שלימות המשפחה ובית ישראל וכל זאת בנוסף שרצה לכבד את אביו. ולכן בביקורם הראשון שם כספם באמתחותיהם וכשבאו לביקור שני והחזירו את הכסף באמרם שזה הכסף אינו שלהם ומזה למד יוסף שלא השחיתו את דרכיהם. מכל זה הבין יוסף שהמכירה נעשתה כתוצאה משנאה הלכתיתי והקשר במשפחתו נשאר בשלימותו וראה גם שהאחים הכירו בטעותם כשחשבו שיש לסלקו מהמשפחה, שכן באמת הוא צדיק גמור וכל מעשיו ומחשבותיו היו לשם שמים כמובא ברש"י מקץ מ"ב פ"ס כד' ואז נתגלה להם שהוא יוסף אחיהם והכל נגמר בכי טוב בחידוש האחוה האמיתית להקמת בית ישראל. רואים מכאן את אהבת יוסף הצדיק לאחיו, שגם לא ציויו של אביו ולאחר כל מעשי אחיו אליו כשהגיע יוסף למסקנה שכל מעשיהם לשם שמים דאג להם לכל מחסורם כדי להמשיך את בנין בית ישראל.