הדפסה
פרשת שבוע - מקץ

שפת? לא ידעתי! אשמע – לפרשת מקץ


פרעה חולם חלום ובחלומו "הנה עומד על היאור". והכתוב מודיע, אחרי תיאור החלומות, שפרעה זימן אליו את כל חרטומיו וחכמיו: "ואין פותר אותם לפרעה". אז זוכר שר המשקים את יוסף הפותר לפרעה את חלומו. ולא רק שיוסף פותר לפרעה את חלומו, אלא הוא גם נותן לו פתרון לבעיה שנגלתה בחלומו, ומוצאים דברי יוסף חן "בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו". עד שגם אומר פרעה "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו?".ונשאלת השאלה מדוע לא הצליח איש מחכמי פרעה וחרטומיו לפתור לו את חלומו. (ובאמת הציעו החרטומים פתרונות לפרעה; כאלה אמרו: שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר; וכאלה אומרים: שבע מדינות תנצח ושבע מדינות אתה מפסיד, וכד'. אך אף אחד מההסברים האלו אינו משכנע את פרעה בהיות שאינו הולם את אשר חלם: שהרי לא כתוב סתם "ופותר אין אותו" אלא נוספת עוד מלה: "לפרעה". כלומר פתרונות היו, אך לא אחד כזה שינוח דעת פרעה).
כאשר מספר פרעה את חלומו הוא מוסיף מלה שלא מופיעה בחלומו. בחלומו פרעה עומד על היאור ואילו כאשר מספר פרעה את חלומו הוא "עומד על שפת היאור". ועלינו להבין מה פשר הוספה זו שמוסיף פרעה - "שפת".
והנה נאמר במזמור תהילים שאנו אומרים בכל יום חמישי בשיר של יום: "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע".
היאור, בעיני מצרים, הוא א?ליל המבטא אצלם את החוקתיות המוחלטת של כוחות הטבע, כמו שעון שוויצרי שאף פעם לא מתקלקל, כך היאור תמיד שנה בשנה עולה על גדותיו ומשקה את כל השדות שמסביבו, בדיוק מתמיד ומביא שפע למצרים: "כגן ד' כארץ מצרים".
לפי השקפת עולמם של המצרים אין דבר העולה על כוחות הטבע, אך בחלומו פרעה חולם והנה הוא - דהיינו אדם - עומד על היאור, מעל כוחות הטבע. האדם הינו חופשי במעשיו ועמידתו על היאור מבטא את הרעיון שיש כח בחופש רצונו של האדם להתגבר על כוחות הטבע העיוור. אך בעיני פרעה רעיון כזה אינו מתקבל על הדעת, עד כדי השכחת הדבר. כנראה וזה בבחינת דבר שטות שיש בחלום. או שמא מתחיל להתגלות לפרעה ענין שהוא כבר מוכן להאמין בו אך אינו מעיז עדיין להודות בכך, לא לעצמו בסתר לבבו ועוד פחות בקול רם באזני בני עמו. ולכן הוא אומר שעמד על שפת היאור, עד שבא יוסף.
יוסף נער עברי בעל חלומות, יודע היטב שצודק פרעה בחלומו ובאמת האדם במדרגתו מוצב מעל לכוחות הטבע ולכן כאשר פרעה מספר לו את חלומו ואומר "הנני עומד על שפת היאור" עונה לו יוסף: שפת? לא ידעתי, אשמע! בחלומך אינך עומד על שפת היאור כי אם על היאור. מימד זה שהאדם הוא מעל לכוחות הטבע אינו מימד שטות כי אם הדבר המשמעותי ביותר בהבנת המציאות.
פרעה מוצא אם כן מפורש בדברי יוסף - שיודע את חלומו מעבר למסופר - את אשר הסתיר במעמקי תודעתו ומכאן האימון המיידי לו זוכים דברי יוסף בפותרו את חלומו לפרעה, ובהדגישו שחלום פרעה אחד הוא (דהיינו שפרעה חלם על האחדות המוחלטת: על אף הנראה, אין כאן שתי רשויות): הטבע יכול להתקלקל אבל רצונו של האדם, עמידתו באחריות מול אתגרי המציאות, דאגתו לזולת התלוי בו לקיומו, או במילה אחת: מוסריותו, מאפשר לו לנצח את הגורל העיוור כדי להגיע לתעודתו.
וכפי שמעיד פרעה על יוסף "אין נבון וחכם כמוך" עתידה התורה להזהיר את ישראל: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".