הדפסה
פרשת שבוע - וישב

מה מותר לעשות בכדי לחלץ את גלעד שליט מהשבי בעזה

בהמשך רואים אנו כיצד מתרקמת תוכנית מתוחכמת איך לחלץ את דינה אחותם כשכל האחים ובודאי גם יעקב שיושב איתם ומודע לתוכניתם שותפים לה. דינה נמצאת כבת ערובה בידי אנשי שכם-דבר שמאפשר לאנס עצמו,שכם, ולאביו לבוא בלא פחד ולהציע עיסקא ליעקב ולבניו. האחים יושבים ומתכננים פעולה בה יהרגו את כל תושבי שכם ובכוח ישחררו את דינה ממקום כלאה. אם כך, לא ברור מדוע בסוף ספר בראשית כשיעקב מברך את בניו הוא מדבר בצורה כה חריפה כנגד שמעון ולוי שעמדו בראש המלחמה כנגד אנשי שכם " שמעון ולו?י אחים כלי חמס מכרתיהם" וגם בפרשתינו כועס יעקב ואומר לבניו " עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי" הלוא הוא היה מודע ואולי אף הסכים לתוכנית זו? השאלה גדולה עוד יותר כי טענת יעקב הייתה צריכה להיות בתחום המוסרי: 'שכם חטא באונס ובגללו אתם הורגים את כל תושבי העיר שהם לכאורה חפים מפשע?' ברור איפה, שיעקב חושב ששיתוף הפעולה של תושבי העיר שכם עם שכם וחמור בחטיפת דינה ובהסתרתה, מטיל אשמה כבדה גם על כתפיהם ועל כן מותר לשחרר את דינה גם אם זה כרוך בהריגתם. טענתו של יעקב הינה על מעשה הביזה שנלווה לפעולה זו. "בני יעקב ב?או על-החללים ויבזו העיר". כשמלחמה מוצדקת מהבחינה המוסרית מידרדרת לעיסוק בביזה, על זה כועס יעקב ואומר "עכר?תם אתי" כשביטוי זה מזכיר לנו את התבטאותו של יהושע כנגד עכן שבמקום להתמקד במלחמת המצווה לכיבוש יריחו, עוסק בביזת שלל לעצמו "ויאמר יהו?שע מה עכרתנו" (יהושע ז' כה). איזה מאמץ מלחמתי, איזה מאמץ מחשבתי, איזו החלטה מוסרית משקיעים יעקב ובניו בכדי לשחרר את אחותם ואילו אצלנו כשדנים בנושא השבוי גלעד שליט, עיקר השיח נסוב סביב השאלה כמה ואלו אסירים ניתן להם תמורתו. האם יצירת לחץ כלכלי מסיבי על תושבי רצועת עזה איננה דרך נכונה ולגיטימית האם מניעה מוחלטת של ביקורים אצל האסירים הביטחוניים הכלואים אצלנו והרעת תנאי כליאתם בדומה לתנאים בהם נתון גלעד איננה לגיטימית האם פעולה צבאית קשה וכואבת (לתושבי עזה) איננה לגיטימית מפרשת חילוץ בתו של יעקב למדים אנו שלא רק שפעולות אלו לגיטימיות ומוסריות עשרת מונים משחרור מחבלים רוצחים, אלא שאנו כאחיו של גלעד מחויבים לדחוף את ממשלתינו לעשות זאת.