הדפסה
פרשת שבוע - תולדות

תורה ועבודה או תורה בלבד?

הדמות המרכזית בפרשתינו הינה יצחק והתורה מדגישה את השוני הגדול בין סגנון חייו לזה של אביו אברהם. אברהם יושב בבאר שבע –מקום מפגש דרכים כי כל עניינו לעשות חסד, להכניס אורחים. אצל יצחק מדגישה התורה מספר פעמים בפרשתינו על היותו קשור למקום אחר "וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית כד סב), "וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי"(בראשית כה יא) מהו אותו בְּאֵר לַחַי רֹאִי? ו בפרשה שקראנו בשבוע שעבר מובא שהוא מקום התגלות המלאך אל הגר "עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד" (טז יד) מסביר הנצי"ב בפרושו 'העמק דבר' שהבאר מסמל את השגחת ד' עלינו "כל זמן שאני חי אתה רואי ומשגיח עלי". מוסיף המלבי"ם שיצחק "היה יוצא תמיד לפנות ערב, בעת תפלת המנחה לשוח בשדה, היינו להתבודד שם ולשפוך שיחו לפני ה'... והיה שופך שיחו בשדה אצל הבאר וחוזר לביתו". ממה התפרנס יצחק? בפרשה שנקרא בשבוע הבא משמע שרק בשלב מאוחר יותר החל יצחק לעבוד כחקלאי ואף הצליח בכך "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ד" ואחרי שקיבל פיצויים מאבימלך על שלקח את אשתו הוא בכלל התעשר "וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה". יוצא איפה שבמשך מספר די גדול של שנים (כמעט 60 שנה) יצחק למד תורה, התפלל והתבודד אך עדיין לא עבד לפרנסתו. ממה הוא חי? אולי מהכספים שהשאיר לו אביו ויתכן שהוא אכן הסתפק במועט. יצחק שעפ"י מסורת חז'ל למד תורה (שעברה עפ"י המסורת דרך בית מדרשו של שם ועבר) ראה בכך חשיבות עליונה ועל כן הסכים לדחות את גיל היציאה לעבודה לשלב מאוחר יותר. בחו"ל גם בדורות שלפני השואה היו תלמידי החכמים משלבים לימוד תורה עם פרנסה, אך תמיד הייתה קבוצת עילית של אנשי תורה שעסקו כל היום בלימוד והציבור בשמחה רבה ראה זכות לעצמו לקחת את נטל פרנסתם עליו. נכון. בשנים האחרונות קבוצת לומדי התורה שאינם מתפרנסים מעבודה גדלה מאד אך כל מי שעוקב אחר הנעשה במגזר החרדי רואה את האיזון שלאט לאט מתחיל להיות שם. יותר ויותר הולכים לצבא. אלפים יוצאים בשנים האחרונות לשוק העבודה ועל כן גם אם רוב החברה סוברת שיש לאפשר רק לכמה מאות אברכים לעסוק באופן מלא בתורה ושאר האברכים צריכים למצוא דרך המשלבת את הלימוד עם עיסוק בפרנסה, אל לנו לדחוק את הקץ. עלינו לאפשר לתהליך הזה להגיע לאט בלא כפיה.

שבת שלום