הדפסה
פרשת שבוע - תולדות

זעקת סדום ועמורה ותפילתם של צדיקים

הקב'ה גזר על תושבי סדום שיאבדו מן העולם. ובכל זאת אילו היו נמצאים בערים אלו אפילו רק עשרה צדיקים, כבר היה נושא הקב'ה לכל המקום בעבורם "לא אשחית בעבור העשרה" (בראשית י"ח, ל"ב).
מכאן נראה ונלמד את כוחם הגדול של הצדיקים, שבעצם צדקתם הם מסוגלים להציל את חייהם של עושי רשעה שכבר נגזרה עליהם גזירת כליה ח"ו.
הגמרא במסכת סנהדרין (צ"ט, א') לומדת מכאן לימוד גדול. יש השואלים "מאי אהנו לן רבנן, לדידהו קרו לדידהו תנו" (כלומר, מה התועלת שיש לנו מאותם חכמים העוסקים כל ימיהם בלימוד התורה, הרי לעצמם לומדים ולעצמם שונים, ולנו אין מכך שום תועלת), ואלה השואלים כך נקראים שם בגמרא בשם "מגלי פנים בתורה". ופרש"י: כופרים במה שכתוב בתורה, שהרי כאן במקרה סדום מגלה לנו התורה שזכות הצדיקים 'הלומדים לעצמם' מועילה לסוכך גם על רשעי הדור.
אומר על כך הגה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל בספרו "לב אליהו", נתאר לעצמינו מה היה אילו אכן נמצאו צדיקים בסדום. העיר לא היתה נהפכת, והחיים היו נמשכים בה במסלולם הרגיל. ובודאי אף אחד מאנשי סדום הניצולים לא היה מעלה בדעתו שאת חייו הוא חייב לצדיקי המקום.
אנחנו כן יודעים, כי המציאות אותה מגלה התורה היא מציאות נצחית וקיימת לעד. ואם אז בסדום היו עשרה צדיקים מצילים את הערים החוטאות בסדום ועמורה, הרי שהדבר טמון ביסוד היסודות של העולם והבריאה, וגם היום איש לא יודע כמה גזירות התבטלו בדורנו ובדורות הקודמים בזכות הצדיקים החיים בכל דור ודור.
גם בעת נצחון במלחמה אומר הגה"צ רא"ל זצ"ל עלינו לשנן לעצמינו כי הנצחון הושג משום ש"נשאתי לכל המקום בעבורם", וזאת עלינו לזכור מה גודל התרומה שתורמים הצדיקים ולומדי התורה.
דוגמא לכך הוא מביא המדרש איכה, מסופר שם על מאתיים אלף גיבורים שהיו בצבאו של בר כוכבא, במשך שלוש וחצי שנים הקיף אותם אדריאנוס בביתר ולא יכל להם. בכל אותה העת שהה בעיר גם דודו של בר כוכבא רבי אליעזר המודעי, שהיה עסוק בשקו ותעניתו ובכל יום היה מתפלל ואומר "רבש"ע אל תשב בדין היום". אדריאנוס כבר התייאש ועמד לחזור לארצו. ואז גילה לו כותי אחד את סוד עמידתה של ביתר - רבי אליעזר המודעי.
תחבולה נפשעת של אותו כותי הביאה למותו של רבי אליעזר ע"י בר כוכבא עצמו. ומסיים המדרש: "ומיד גרמו העוונות ונלכדה העיר".
דוד המלך אומר בתהילים: "הנה עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב". ועוד במקום אחר "עיני ה' אל צדיקם ואזניו אל שוועתם וגו' צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם". ומכאן, שלא רק שתפילותיהם של צדיקים מועילות, נשמעות ומתקבלות, ובזכות התפילות זוכים אף אלה שאינם שייכים דוקא לאותו חוג של שומרי תורה ומצוות, אלא הקב'ה עצמו מתאווה ומצפה לתפילותיהם של צדיקים, והוא ברחמיו המרובים חפץ בתשובתם של רשעים ואינו חפץ במותם וכדברי הנביא "כי לא אחפוץ במת הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה".
(ספר אלה הדברים על התורה)