הדפסה
פרשת שבוע - תולדות

מכירת הבכורה

בפרשתנו אנו מוצאים עימות כפול בין יעקב לעשו- בפרשת הבכורה בתחילת הפרשה, ובנטילת הברכות בסופה. ישנה מחלוקת יסודית בין גדולי הפרשנים- רש"י והרמב"ן, בהבנת סיפורי האבות, לאורך הספר כולו, ואנו ננצל סוגיות אלו, כדי להציג מחלוקת זו. את הרעיון לדברי שמעתי לפני כמעט ארבעים שנה ממו"ר הרב ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר-עציון, כשלמדתי בשעור א' בישיבה. פרשת הבכורה- רש"י, מסתמך על המדרש, ומציג את עשו בצורה שלילית ביותר, הרבה מעבר לנאמר בכתובים- הוא מדגיש את רשעותו כבר בצעירותו:'ממעיך יפרדו'(כה,כג) - מן המעים הם נפרדים, זה לרשעו וזה לתומו: והנה תומם (כה,כד)- חסר, ובתמר תאומים מלא לפי ששניהם צדיקים, אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע: (כה) אדמוני - סימן הוא שיהא שופך דמים: פשט הכתוב בא לתאר את צבע שערו, אך המדרש מבין שענין זה אינו חשוב לדורות ,וכנראה בא ללמד על מהותו.עם לידתו הוא כבר מוגדר כרשע, ובעצם אפילו טרם לידתו, כבר ניכר כעובד עבודה זרה:(כב) ויתרוצצו - ...רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.והנה גם בהתבגרותו ממשיך המדרש בתאור פגמיו: (כז) ויגדלו הנערים ויהי עשו - ...כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה:(כט) והוא עיף - ברציחה, כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי עיפה נפשי להורגים: לפי הפשט, עשו הוא המפרנס, והוא החוזר עייף מעבודתו לפרנס את בני הבית (כולל יעקב היושב ולומד...), והנה הדרש תולה בו עוון חמור ביותר של רצח. רש"י קצר והביא בפנינו עבירה חמורה כרצח, אך הגמרא ב"בבא בתרא" (טז:) מרחיבה ומוצאת חמש עבירות: א"ר יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע ביום ההוא, בא על נערה המאורסה והרג את הנפש וכפר בתחיית המתים וכפר בעיק), ושט את הבכורה. בא על נערה המאורסה - כתיב הכא ויבא עשו מן השדה וכתיב התם (פ' תצא) כי בשדה מצאה. הרג את הנפש - כתיב הכא והוא עיף וכתיב התם (ירמי' ד') עיפה נפשי להורגים. כפר בתחיית המתים - דכתיב הנה אנכי הולך למות. כפר בעיקר - כתיב הכא ולמה זה לי וכתיב התם (פ' בשלח) זה אלי ואנוהו, ושט את הבכורה - דכתיב ויבז עשו את הבכורה.אך המדרש לא מסתפק בחמש עבירות אלו ומוצא עבירות נוספות בעשו, למשל ברמאות:(כז) יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות: (כח) בפיו - כתרגומו בפיו של יצחק. ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו:וכן בזיון הקב'ה:(לב) הנה אנכי הולך למות - ...אמר עשו מה טיבה של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין, ופרועי ראש. אמר אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה: (לד) ויבז עשו - העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום: סכום שיטת רש"י בענין מכירת הבכורה:  מפשט הכתובים מצטיירת דמותו של עשו כנער אדמוני העוסק בעזרה לפרנסת הבית. רש"י בעקבות המדרש "משחיר" את דמותו, ומוצא פגם מוסרי כבד בכל איזכור. עשו עובר על איסורי תורה החמורים ביותר בן אדם לחברו ובן אדם למקום. פגם זה ניכר עוד בטרם נולד אך התחזק והתעצם בבגרותו. גישת הרמב"ן בענין הבכורה- הרמב"ן לא מביא את כל המדרשים שהביא רש"י בדבר רשעותו של עשו. על הבשורה בדבר "שני גויים בבטנך" איננו מזכיר את רשעותו של עשו , אלא:  (כה, כג): ...ויתכן שיאמר עוד כי בעבור היותם שני גוים שונאים ונלחמים זה בזה, עשו בתחלת יצירתם מריבה רמז למה שיהיה ביניהם בסוף... – אין צדיק ורשע, אלא שניהם נלחמים האחד בשני.גם את אהבת יצחק לעשו "כי ציד בפיו" –לא תולה הרמב"ן ברמאות, אלא: (כה,כח)...ויתכן לפרש ויאהב יצחק את עשו, בעבור כי בפיו של יצחק ציד תמיד, כל היום יתאוה לאכול את הציד, ותמיד הוא בפיו, לא יאכל דבר אחר, והוא המביא לו, כאשר אמר איש יודע ציד: יצחק מתאוה לאכול בשר, ומי שדואג לו הוא עשו הציד. גם בענין בזיון הבכורה, איננו מייחס את הבזיון לעבודת הבורא, אלא: (כה,לד): ...אבל כבר אמר הטעם שבעבורו נאות למכירה מפני שהיה הולך למות בצודו החיות, וקרוב הוא שימות בחיי אביו, ואין לבכורה שום מעלה רק אחרי האב ומה תועיל לו הבכורה. עשו עובד בעבודה מסוכנת לפרנסת המשפחה, וסיכויו לשרוד הם קטנים ועל כן מוותר על בכורתו, המעניקה לו יתרון רק לאחר מות האב.

נכתב ע"י הרב שמואל בירנבויים