הדפסה
פרשת שבוע - חיי שרה

למי שייכת העיר חברון? הרב ראובן הילר, לפרשת חיי שרה

ההיגיון אומר שזה היה צריך להיות לגמרי אחרת ראשית מפני שאבותינו מייסדי האומה חיו וגרו בחברון כמובא בהמון פסוקים ואביא כאן רק אחד מהם "ויבא יעקב אל יצחק אביו ממ?רא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק". עיר זו הייתה עיר הבירה של שבט יהודה בתקופת דוד המלך וגם לאחר החורבן לאורך כל ההיסטוריה גרו בה יהודים, פעלו בה ישיבות ובתי כנסת והתקיימו בה חיי קהילה תוססים כך ששייכותה לעם היהודי ברורה עשרת מונים משייכותם של תל אביב או הוד השרון. הדבר שיותר מכל קושר וקשר אותנו לעיר זו הינו מערת המכפלה בה קבורים אדם וחווה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה ושקנייתה מתוארת בפרשתינו "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אש?ת?ו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען". הרבה מדרשים יש על חשיבותה של מערת המכפלה והעיר חברון אך כמדומני שהחשוב שבהם הינו המדרש המתאר את זכותנו הקניינית על מקום זה "שלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר 'גזולים הן בידכם' ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה עט). ברוך ד', אחרי מלחמת ששת הימים נבנתה העיר קריית ארבע הנמצאת מזרחית לחברון ובהמשך התיישבו יהודים גם בעיר חברון עצמה. כמה אנו צריכים לשמוח בכך. כמה אנו צריכים לעודד אותם במצב הביטחוני הלא פשוט בו הם נמצאים. כמה צריכים אנו לבקר אצלם ולראות בעיננו ציונות אמיתית מהי. כמה אנו צריכים להשתדל לבוא לקברי אבותינו ואימותינו מייסדי האומה, דבר החשוב לעין ערוך מכל נסיעה לקברי צדיקים חשובים ככל שיהיו בחו"ל. והנה באופן אבסורדי במקום לעודד כל יהודי שרוצה להתיישב ולבנות את ביתו בחברון ובקריית ארבע הסמוכה לה, לוחמת התקשורת ובעקבותיה הממשלה והמשטרה בכל אפשרות של בנייה כשבאופן אבסורדי דווקא ב'בית השלום' ומתיישביו החלוצים שנקנה בכסף מלא עם כל המסמכים, עם תיעוד של קלטת וידאו לתהליך המכירה, נלחמת הממשלה והפרקליטות והבג"ץ משלימים המלאכה לנשלם מביתם. אחרי מלחמת ששת הימים הייתה לכולנו שמחה גדולה בתחושה שהנה "שבנו הביתה" לערש תרבותנו ההיסטורית ולפתע כחלום בלהות דווקא מדינתנו שראש מעייניה אמור להיות תהליך שיבת ציון, נלחמת בחלום דורות זה. זה מזכיר לנו את דברי דוד המלך "שיר המעלות ב?ש?וב ד' את שיבת ציון היינו כחלמים". יש חלומות של תקווה ויש לעיתים חלומות בלהה. המשכו של הפרק כולו תקווה לסוף טוב "אז ימלא ש?חו?ק פינו ולשוננו רנה"