הדפסה
פרשת שבוע - וירא

פרשת וירא

נהיה נדיבים ולא צרי עין כמו אנשי סדום- מי מאתנו לא נסע לנפוש פעם באווירו המרגיע של ים המלח.פעם-ובכך מודים כל הארכיאולוגים- היה שם ים גדול מאד שמימיו היו הרבה פחות מלוחים מאשר היום ועל כן הכיל דגה רבה ששרידים מאובנים שלה נתגלו בהרים שסביב הים הנוכחי. שפע של מעיינות שהיום רובם הפכו למלוחים אך בעבר הם היו מעיינות נהדרים (כשריד נשאר לנו נחל דוד שממנו שותים אנו את המים המינראליים של עין גדי) זרמו מכל עבר ובראשם הירדן עצמו שזרימתו הייתה גדולה מאד בהיקפה בעידן של טרום ניצול מי הכינרת עד שהוצרכו לניסים בחציית הירדן ע"י עם ישראל שנכנס לארץ בתקופת יהושע (כמובא בסוף פרק ג' בספר יהושע).המים הרבים אפשרו השקיית שלחין רחבת היקף לאורך כל בקעת הירדן עד לים המלח בדומה לאופן ההשקיה שהיה מקובל לאורך הנילוס המצרי ולכן מדמה הפסוק את שפע המים שבבקעת הירדן ל"כְּגַן ד' כְּאֶרֶץ מִצְרַים". מסיבה זאת העדיף לוט בעת היפרדו מאברהם אבינו דווקא את המקום הזה כמקום מגוריו "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ד' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ד' כְּאֶרֶץ מִצְרַים" מקום נפלא זה נהפך ביום אחד לאזור מלוח שאינו ראוי לא למגורי אדם ולא לבעלי חיים בגלל רשעותם הגדולה של אנשי סדום "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד". בפסוקים לא מבואר חטאם של אנשי סדום אך המדרשים מלאים בסיפורים על קמצנותם הרבה והתנגדותם התקיפה להכנסת אורחים. במילה 'סדום' רמוז אולי איזה סוד לעושר כלכלי שהיה שמור אצל אנשי סדום. עושר שאותו לא רצו לחלוק עם אחרים וכך מביא המדרש 'אמרו הסדומיים: אין אנו צריכים שיבוא אדם אצלנו. מזון יש לנו משלנו. כסף וזהב גם יש לנו משלנו ומדוע שעוד אנשים ייהנו מזה? אמר להם הקב'ה שוטים שבעולם בטובה שאני השפעתי עליכם אתם מתגאים? אתם רציתם לשכח רגל מארצכם ואני אשכח אתכם מן העולם'. תפיסת העולם בה אנשים מתעשרים ושומרים את כל כספם לעצמם בלא לחשוב על צרכי החברה והזולת נובעת בעיקרה מתליית האדם את הצלחתו  ב'כוחי ועוצם ידי' כשהוא שוכח שהפרנסה באה באמת מריבונו של עולם. התורה במספר מצוות העוסקות בצדקה או בעזרה לעניים מוסיפה פסוק "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ד' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ". כשאדם בקמצנותו קופץ את ידו מלעזור לאחרים וחושב כמו אנשי סדום שבכך כל העושר יישאר בידו, הקב'ה יפסיק ממנו את שפע הברכה ובסופו של דבר הוא יפסיד מזה. אך כשאדם פותח את ליבו ואת ידו, כך מתנהג עמו ריבונו של עולם והוא פותח לו עוד יותר את ידו הרחבה ומברך אותו.

נכתב ע"י הרב ראובן הילר