הדפסה
פרשת שבוע - וירא

והנה שלשה אנשים


והנה שלשה אנשים



(א) וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היו?ם: (ב) ו?ישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה:


(בראשית פרק יח)



אמרו חכמים (בראשית רבה פרשה נ, ב):


תנא אין מלאך אחד עושה שתי שליחות, ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת... מיכאל אמר בשורתו ונסתלק, גבריאל נשתלח להפוך את סדום, ורפאל להציל את לוט.


וביתר ביאור כתב רש"י בתחילת פרשתנו:


(ב) והנה שלשה אנשים - אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות. תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים (פסוק ח) ויאכלו, (פסוק ט) ויאמרו אליו, ובבשורה נאמר (שם י) ויאמר שוב אשוב אליך, ובהפיכת סדום הוא אומר (יט כב) כי לא אוכל לעשות דבר, (שם כא), לבלתי הפכי. ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט, הוא שנאמר (שם יז) ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך, למדת שהאחד היה מציל.


לכל אחד משלושת המלאכים היה תפקיד כיון "שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות": מלאך אחד (מיכאל) בא "לבשר את שרה"; מלאך שני (גבריאל) בא "להפוך את סדום"; ומלאך שלישי (רפאל) בא "לרפאות את אברהם", ולאחר שסיים שליחותו זו "הלך משם להציל את לוט".

ביאור זה נלמד מחילוף לשון יחיד ורבים בפרקנו ובפרק הבא. המסופר בתחילת פרקנו אודות המלאכים הוא כצפוי בלשון רבים, יוצא מן הכלל הוא פסוק י: "ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך", הכתוב בלשון יחיד. מכאן נלמד שעל בשורת הלידה היה ממונה מלאך אחד מהשלושה.

גם בפרק הבא מוזכרים שני המלאכים יחדיו למעט בפסוקים מסויימים שהם תורף שליחותם. בענין הפיכת העיר סדום נאמר בלשון יחיד (פסוקים כא-כב): ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת. מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה. ובעניין הצלתו של לוט גם כן עובר הפסוק ללשון יחיד (פסוק יז): "ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה". ללמדך שמלאך אחד מן השניים היה ממונה על הפיכת העיר ומלאך אחד היה ממונה על הצלתו של לוט.

בתחילת הפרשה מציג ראב"ע ביאורם זה של חז'ל:


... ואחר כך נשא עיניו וראה ג' מלאכים. האחד בא לבשר שרה, והשנים הלכו לסדום. האחד להשחית, והשני להציל את לוט.


אך בהמשך הפרשה בביאורו לפסוק "ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום" (יט, יב) מבקר ראב"ע פירוש זה:


והנה פה טענה על האומר כי האחד הלך להציל את לוט, כי הנה שניהם דברו אליו. ועוד כי משחיתים אנחנו (ברא' יט יג), גם האחד שדבר לוט אחר כן עמו, שאמר לו ותגדל חסדך (ברא' יט יט) הוא אמר, כי לא אוכל לעשות דבר (ברא' יט כב).


שלש טענות טוען ראב"ע כנגד ביאורם של חז'ל: א. אילו היה תפקידו של מלאך אחד בלבד להציל את לוט הרי שפסוק יב שעוסק בהוראה ללוט להוציא מן המקום את כל משפחתו היה צריך להאמר רק על ידי המלאך המציל. אבל ההוראה ניתנה על ידי שני המלאכים: "ויאמרו האנשים אל לוט". ב. בפסוק יג מנומקת ההוראה לצאת מן המקום "כי משחתים אנחנו את המקום ה?זה כי גדלה צעקתם את פני ידוד וישלחנו ה' לשחתה", דהיינו שהפיכת העיר היא משימתם של שני המלאכים ולא רק של אחד מהם. ג. בפסוקים יט-כ לוט פונה בבקשה אל אחד המלאכים: "הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי. הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי". ומהי תשובתו של המלאך? "ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת. מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה" (פסוקים כא-כב). נמצא שהמלאך שמציל את לוט הוא גם המלאך ההופך את סדום.


העולה מדברי ראב"ע הוא שלשני המלאכים שנשלחו לסדום היו שתי משימות למלא יחדיו: להציל את לוט ולהפוך את העיר. נמצאנו למדים שמלאך אחד עושה שתי שליחויות ושני מלאכים עושים שליחות אחת.





מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את הפינה השבועית של הרב כרמיאל כהן לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.