הדפסה
פרשת שבוע - לך לך

מעשה שרה

תמוה הדבר, כיצד הסכים אברהם אבינו, שתלקח שרה לבית פרעה כדי שהוא ינצל: "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" (בראשית י"ב, י"ג). אין זה ספור בעלמא שהרי הוא חוזר עוד פעמיים: שרה בבית אבימלך (שם כ' א'-י"ח). ורבקה בבית אבימלך (שם כ"ו ח'-י"א). אלא שיש כאן בירור עצום, שצריך להתבצע שלוש פעמים עד אשר מתברר הוא לגמרי. יש גם התקדמות. בפעם הראשונה רק אברהם פועל ושרה לעומתו פסיבית: "אמרי נא אחותי את". אכן, לא מסופר שהיא אמרה, ופרעה טען כלפיו: "למה אמרת אחותי היא". לכאורה, אברהם היה צריך לומר לשרה: "אמרי נא: אחי הוא". אלא זה כאילו הוא אומר לה: "תגידי להם שאמרתי: אחי הוא". ובפעם השלישית, אפילו אבימלך מבין מעצמו.
מופיע כאן בירור היחס הנכון בין איש לאשתו. אצל בעלי חיים היחס הוא זכר נקבה. אצל אדם וחוה מופיעה מדרגה יותר עליונה: לא נקבה למילוי צרכי האיש, אלא ששניהם יחד האשה עם האיש, מהוים את האדם בצלם אלוקים, אבל אצל אברהם אבינו אנו פוגשים מדרגה עוד יותר עליונה כפי שנקרא בהמשך. במשך עשרים דורות ש"היו מכעיסים", הדרדר היחס בין האיש והאשה, כמו כן, החל מחטאו של קין החל להדרדר היחס בין האיש ואחיו. בעת כניסתו של אברהם אבינו למצרים אומר הוא לשרה: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", הוא לא שם לב לכך? אלא זאת הפעם הראשונה שהוא ראה אותה "דרך עיני מצרי". לעולם הוא הסתכל עליה בצניעות ומתוך כבוד כדברי רש"י, ולא סתם כעל נקבה, כהסתכלותם של המצרים השטופים בזימה שהיתה גישה ארוטית.
המדרש מספר לנו והדבר גם נודע מספרי הארכיאולוגיה, שהפרעונים היו מתחתנים עם אחיותיהם. המלבי"ם מסביר, שגזע הפרעונים נעלם בגלל הנדוגמיה (נשואים תוך קבוצתיים), מפני סבות אריסטוקרטיות, כדי שלא לערבב דמם האציל עם דם של נמוכי מעלה.
אברהם בא ללמדנו, שלעומת פרעה שעשה מאחותו אשתו, הוא עשה את אשתו כאחותו. מעל היחס: זכר ונקבה, ומעל היחס: איש ואשה, מופיע היחס אח אחות, שמבטא יחס עליון של כיבוד הדדי. על כך יש לחזור מספר פעמים, עד שיובן לחלוטין. בספר שיר השירים במיוחד, מתבלט מרום פסגת האהבה הזו: "מי יתנך כאח לי".
(מתוך הספר "טל חרמון")