הדפסה
פרשת שבוע - לך לך

במה אדע כי אירשנה

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה…ודור רביעי ישובו הנה… (בראשית פרק טו פסוקים יג-טו).

אכן אברם קיבל תשובה לשאלתו: "ויאמר אדנ-י אלוקים במה אדע כי אירשנה?", אולם התשובה, למרות שיש בה הבטחה לירושת הארץ, איננה קלה בכלל: בשורה נוראה מתבשר כאן אברהם אבינו, שעתידים בניו לעבור דרך מכשולים איומה בדרך אל הארץ המובטחת.

כמובן נשאלת השאלה מדוע? על מה באה הגזרה? בשאלה זאת כבר נתעסקו חז'ל (תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א): "אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא (גיוס לצבא) בתלמידי חכמים, שנאמר: 'וירק את חניכיו ילידי ביתו', ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקב'ה, שנאמר: 'במה אדע כי אירשנה'; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'." (כדאי לעיין בדבריו הנפלאים של המהר"ל בספרו גבורות ה' פרק ט המסביר בעומק את דברי חז'ל אלו)

אנו ננסה להסביר באופן נוסף את דברי שמואל. שתי שאלות שואל אברהם אבינו את ה' בפרקנו על שתי ההבטחות, אלא שיש הבדל גדול בשאלות וממילא גם בתשובות. על הבטחת הזרע מקשה אברהם: "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר: ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי", וכשה' עונה לו: "והנה דבר ה’ אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך", הרי הוא: "והאמן בה’ ויחשבה לו צדקה". לעומת זאת ביחס להבטחת הארץ הוא אינו מאמין אלא דורש הוכחה ואות "במה אדע כי אירשנה".

ההבדל נעוץ בתוכן ההבטחה: הבטחת הזרע היא הבטחה שתתחיל בפועל בחיי אברהם אבינו ועל כן אין בה כל הרהור, אולם ביחס להבטחת הארץ הרי מדובר על דבר עתידי שיוגשם רק בעוד מאות שנים: מי אמר שהדור הרביעי יהיה ראוי לירושת הארץ?

כאן ה' מסביר לאברם אבינו את מקור הביטחון שהבנים יהיו ראויים: יש בטחון רב שעם ישראל לדורותיו ימשיך את דרכו של אברהם אבינו עמוד החסד. זרעו של אברהם ירד אל תוך הגלות הקשה, שם יחוש טעמה של עבדות, וכך יזכור לעולמים את הצורך בבניית חברה מתוקנת יותר. כשרגליו יעמדו על הר סיני ישמע ויפנים את הקול: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה’ אלקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה’ אלקיך לעשות את יום השבת" (דברים פרק ה וכן עוד מצוות רבות מאותו הטעם). אין כאן ענישה על חטא אלא חינוך של עם שלם לדרכו של אברהם אבינו: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט " (בראשית פרק יח פסוק יט)