הדפסה
פרשת שבוע : ניצבים

פן יש בכם... אשר לבבו פנה היום





(ט) אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל: (י) טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך: (יא) לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו אשר ה' אלהיך כרת עמך היום: (יב) למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב: (יג) ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת: (יד) כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום: (טו) כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם: (טז) ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם: (יז) פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה: (יח) והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה: (יט) לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים: (כ) והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה:


(פרק כט)



במעמד הברית בערבות מואב מזהיר משה את ישראל "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם". הפניית הלב מעם ה' לאלהי העמים מלווה בהרגשה עצמית של "שלום יהיה לי" ובחוסר התרגשות מהעונשים הצפויים למפר הברית.

כנגד זה מודיע משה ומזהיר שהעונשים בוא יבואו לעוברי הברית:


לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים: והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה:


אמנם ניכר כפל ושילוש בפסוקים אלו: א. ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה. ב. ומחה ה' את שמו מתחת השמים. ג. והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה.

מה טעם לאריכות דברים זו

כמו כן היחס בין העונשים לא כל כך ברור, ובלשונו המאוחרת (יחסית) של רבי חיים בן עטר בעל אור החיים:


ואומרו 'והבדילו ה' לרעה" קשה, אחר שמחה ה' את שמו מה מקום להבדלה?


אם שמו של מפר הברית כבר נמחה מתחת השמים, מה משמעות "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל"? (אור החיים מבאר שם את הדברים על פי דרכו).

מה שעומד ביסוד שאלות אלו היא ההבנה שפסוקים יט-כ מתייחסים לעונש הצפוי לכל מפר ברית, ואכן האריכות אינה ברורה. אמנם ראב"ע מבין אחרת:


יעשן אף - ישרפנו אש האף עד שיראה העשן. והנה אם הוא יחיד - ימות מיד, ואם הוא משפחה - 'ורבצה בו כל האלה', והטעם: שתרבץ האלה במשפחה עד שימחה שמה. ואם הוא שבט - 'והבדילו ה' לרעה'. וכמוהו: 'והיה לה' והעלתיהו עולה', כאשר פירשתיו.


לדעת ראב"ע העונשים המופיעים בפסוקים יט-כ הם המשך ישיר לפירוט המופיע בפסוק יז: "איש או אשה או משפחה או שבט". אזהרתו של משה מתייחסת לכולם: ליחיד למשפחה ולשבט. כשם שבתחילת האזהרה הפירוט הוא משולש, כך גם בהודעת העונשים הצפויים למי ש"לבבו פ?נה היום מעם ה' אלהינו", בין אם הוא יחיד בין אם הוא משפחה ובין אם הוא שבט, ההודעה מתחלקת לשלושה חלקים.

עונשו של יחיד (איש או אשה) שמפר את הברית הוא: "יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא", דהיינו "ימות מיד". עונשה של משפחה המפרה את הברית הוא: "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים", דהיינו "שתרבץ האלה במשפחה עד שימחה שמה". ועונשו של השבט המפר את הברית הוא: "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה".

אכן יש להעיר שלשון זכר האמורה ביחס למשפחה ("ורבצה בו... ומחה ה' את שמו") מצריכה הבהרה. אמנם גם בפסוקים הקודמים, המתייחסים בין היתר למשפחה, השימוש הוא בלשון יחיד זכר "אשר לבבו פנה היום... והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו... לא יאבה ה' סל?ח לו". מסתבר שלשון זכר מתייחסת לנושא הכללי: מי שלבבו פנה (בין אם הוא איש בין אם הוא אשה בין אם הוא משפחה ובין אם הוא שבט), ובהתאם לזה כתובה לכל אורך הפסוקים לשון יחיד זכר בלא הבחנה מיוחדת לאשה או למשפחה שלבבה פנה מעם ה'.

בכל אופן מסתבר שכוונת ראב"ע לומר שהאות ו' שבראש כל חלק פירושה "או".

ראב"ע מציין דוגמה נוספת לפרשנות דומה:

בסיפור על יפתח הגלעדי (שופטים יא) מסופר על נדרו אשר נדר:


(ל) וידר יפתח נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את בני עמ?ון בידי: (לא) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה לה' והעליתהו עולה:


מה פשר הכפילות "והיה לה', והעליתהו עולה"?

גם כאן הכוונה היא, לדעת ראב"ע: או "והיה לה'" או "והעליתהו עולה", תלוי אם הוא אדם או בהמה. אכן ברור שהבנה זו של הפסוק גוררת אחריה את ההבנה שהנדר שקיים יפתח בבתו אינו שהעלה אותה לעולה אלא שהקדישה לה'.

ראב"ע מציין "כאשר פירשתיו", ואמנם אין בידינו ביאור ראב"ע לספר שופטים, אך ביאור עניין זה מצוי בבקורתו החריפה של הרמב"ן (אשר נולד כשלושים שנה לאחר פטירת ראב"ע) כנגד פרשנות זו של ראב"ע. בקורת זו כתבה הרמב"ן בפירושו לבמדבר כז, כט ביחס לפסוק "כל חרם אשר י?חרם מן האדם לא יפדה מות יומת"; וכך כתב שם הרמב"ן (בין היתר):


ואל תהיה נפתה בהבלי רבי אברהם האומר כי פירוש 'והעליתיהו עולה', או והעליתיהו, לומר אם יהיה היוצא מדלתי ביתי איש או אשה והיה לה' קודש, שיהיה פרוש מדרכי העולם לעמוד לשרת בשם ה' בתפלה והודות לאלהים; ואם יהיה דבר ראוי ליקרב - אעלנו עולה; ועשה בית לבתו מחוץ לעיר והתבודדה שם וכלכלה כל ימיה ואיש לא ידעה והיתה בתו צרורה...


אכן בקורת חריפה זו מבוססת על כמה סיבות שפרטן הרמב"ן שם בהמשך דבריו, אולם לענייננו למדנו כוונת דברי ראב"ע בפרשתנו.

בשולי הדברים נוסיף שפרשנות כפי שעולה מדברי ראב"ע, שבת יפתח לא הועלתה כלל לעולה אלא היתה לה', מצויה גם בדברי רד"ק (אשר נולד סמוך לפטירת ראב"ע) בביאורו לשופטים בשם אביו הריק"ם:


והעליתיהו עולה - דעת רז'ל בזה ידוע, ואדוני אבי ז'ל פירש והעליתיהו הוי"ו במקום או ופירש והיה לה' הקדש אם אינו ראוי לעולה או העליתיהו עולה אם ראוי לעולה וכמו זה הוי"ו מכה אביו ואמו או אמו. ויפה פירש, וכן נראה מהפסוק כי לא ה?מיתה... ומה שאמר גם כן 'ויעש לה את נדרו אשר נדר', ולא אמר: ויעלה עולה, לאות כי פרושה היתה, וזהו את נדרו אשר נדר 'והיה לה''. כך נראה לפי פשטי הפסוקים ודברי רז'ל אם קבלה היא בידם עלינו לקבלה.


וכן כתב גם הרלב"ג (אשר נולד כמאה ועשרים שנה לאחר פטירת ראב"ע) בביאורו לשופטים:


וספר שכבר נדר יפתח נדר לה', שאם יתן בידו את בני עמון יהיה לה' אשר יצא מביתו בשובו בשלום מבני עמון, ויעלנו עולה אם היה ראוי לזה. והנה היוצא מדלתי ביתו יהיה בהכרח בעל החיים, ואם היה ממין האדם יהיה לה' ויהיה מיוחד לעבודת ה' יתעלה לבד, ואם יהיה זכר לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה, כי כבר יהיה מיוחד לעבודת ה' יתעלה בזולת זה האופן, כמו שנמצא בכהנים ובלוים, ומצאנו גם כן זה הלשון בשמואל עם לקחו אשה והולידו בנים ממנה. ואמנם אם היתה אשה יחוייב שתהיה פרושה מאיש, שאם היה לה בעל לא תהיה מיוחדת לעבודת ה' יתעלה אבל תעבוד על זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות, ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאה לקראתו כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש... SPAN>

מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את הפינה השבועית של הרב כרמיאל כהן לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה