הדפסה
פרשת שבוע : ניצבים

אתם ניצבים היום כולכם -

harav_yoval_sherlo

 

חלק גדול מהאנרגיה הפנים-דתית הושקעה השנה במחלוקות פנימיות עמוקות ונוקבות. נזכיר רק את הדיון הפנימי בדבר דרכי הלימוד של הגמרא - "פולמוס רבדים", שקרע ישיבות וראשיהן האחת מהשניה, והביא לאימוץ דרכי מחלוקת שמקומם איננו בעולמם של תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם. פולמוס זה לא ללמד על עצמו יצא, אלא על קרעים ההולכים ומתרבים בתוך עולם התורה הציוני דתי. אנו מכירים פתאום בעולמנו את ההחרמות ואת הפשקווילים, את הפסילה האישית ואת ההפרדה בחינך ושמירת "טהרת הקודש", ועוד סימנים רבים שאינם מבשרים טובות.

הרבה יש לומר על עצם הפולמוס ועל דרכיו, אולם כדרכם של דברים הפולמוס עצמו מסיט את הדעת ואת המחשבה מהעובדה היסודית, והיא ההפקרה שאנו מפקירים את הברית שנכרתה בין הקב'ה לבין כל עם ישראל. כל עוד אנו עוסקים בבירור הנקודה הפנימית שבפנימית שבעולמנו אנו מסנוורים מלהט הויכוח, ולא שמים על לב כי דיון זה אינו מתמקד כלל ביסוד העיקרי עליו אנו מופקדים.

יסוד עיקרי זה הוא היותה של האומה בכללה נאמנת לברית שבינה לבין אלוקיה. עובדת היסוד היא שרוב מוחלט של הציבור כלל אינו מושפע מהשאלות עליהן אנו קורעים את עצמנו. מדינת ישראל הולכת ומתערטלת מדמותה היהודית, היא הולכת ומתכחשת לארצה, לזהותה, לדתה, ואף לתושביה ולצדק המתחייב מהיותה מדינה יהודית - ואנו עוסקים בשאלות ה"שפיץ שבשפיץ".

ערב ראש השנה ובקריאת פרשת ניצבים עלינו לשוב בתשובה עמוקה לא רק מהסגנון הנורא שפשה בנו, כי אם - ובעיקר - לשוב לייעוד הגדול המוטל עלינו, והוא זהותנו היהודית המאמינה. את כל הפעילות יש לשעבד לעניין זה, וכל זה בשלושה מעגלים. המעגל הראשון, הבסיסי והראשוני, הוא מעגל "אחד על אחד", - הנחת תפילין והכנסת אורחים, דוכני נרות שבת וחוגים מקומיים, תפילות יום הכיפורים במניינים מעורבים וסיוע בשעת צרה ומצוקה כפי שנעשה בבתי חולים ועוד ועוד. זו התשתית הבסיסית שלא ניתן בלעדיה, אך אין היא אל צעד ראשון וקטן, שהישגיו מועטים.

שכן לא ניתן לקרב את ישראל לזהותם אם לא עוסקים בשאלות הכלליות הציבוריות, ולא מהווים מופת ציבורי אשר מאהב שם שמיים על הבריות. לו זכינו, היה זיהוי מוחלט בין כיסוי ראש ובין יושר ציבורי, נקיות כפיים, צדק חברתי ואמת פנימית לא מזויפת. כל עוד אין המעגל השני - מעגל ההנהגה הציבורית של הציבור כולו, ומקומו בשאלות היסודיות של מדינת ישראל, אין סיכוי כי פעילויות מקומיות בדוכני השבה בתשובה תבאנה בשורה כלשהי לאומה. על כל שדות הבמה הציבורית צריך לעלות שם ד', ואנו חייבים להתייצב בראש המאבק על יושר כלפי עובדים זרים, על הגינות תוכנית כלכלית כלפי הכושלים בצידי הדרך כמו גם לגבי המעמד הבינוני הנושא עליו את עול התוכנית, על שמירת כבודן וחרותן של הנשים ומניעת אלימות וסחר בהן ועוד ועוד. לא ניתן לאהב שם שמיים על הבריות אם אל מביאים את גדלות שם שמיים במלואה, וזו יכולה להופיע רק אם אין אנו מצמצמים עצמנו במה שקרוי נושאים "דתיים", כי אם שותפים בכל מערכות החיים של האומה.

רק לאחר מכן ניתן להתקרב למעגל השלישי, הוא זה שלמדנו הראיה" קוק, וביאר לנו כי אם לא תהיה תורת ד' גדולה בפינו, לא תמצא האומה הישראלית את עצמה בתורה זו. תורה גדולה משמעה התייחסות לכל מרחבי התורה - ההלכה והמחשבה, האגדה והתנ"ך, הנגלה והנסתר - ומפגש עולמות תורניים אלה עם עוז החיים הטבעיים, ועם דרך הארץ העומדת בבסיס התורה. אנו קרואים גם להמשיך בחזון הגדול של תורת ארץ ישראל, המחברת כללים ופרטים, ומעניקה חיים גאוליים לתורה כולה. שלושת מעגלים אלה הם ההתייצבות המשותפת במעמד מדבר מואב שבפרשתנו, והם אלה שעלינו להקדיש את חיינו למענם.

 

נכתב ע"י הרב יובל שרלו


עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה