הדפסה
פרשת שבוע : וישב

פרשת וישב

פרשת וישב

היחס שלנו למעצר כמה רבנים

הרב ראובן הילר

פרשה ומשמעותה לדורנו

כולנו מזועזעים ובעיקר מתביישים מעובדת מעצרם לאחרונה של רבנים בעלי מעמד חשוב שהיו אמורים להוות דמויות מופת עבור כולנו והנה הם בכלא. כמובן אין באפשרותנו לדעת מה יצא מחקירות אלו וכל נאשם הינו בחזקת זכאי עד שיוחלט אחרת, אבל טעם מר בוודאי יש לנו. כל המעיין בתנ"ך, רואה שהתנ"ך מתח בקורת ולא הסתיר או טייח נפילות של דמויות מופת. הכתובים גוערים במרים על דברה לשון הרע על אחיה משה. גוערים באהרון על שעשה את העגל וגוערים אף במשה על זה שהכה את הסלע במקום לדבר אליו. בהמשך מותח התנ"ך ביקורת על עלי הכהן ועל שמואל ועל דוד המלך וכו' וכו'. גם בפרשתנו אנו נפגשים בחטא עצום של אחי יוסף שמוכרים אותו לישמעאלים ומשם מוצא הוא את דרכו להיות עבד במצרים והמדרשים מראים את השפעתו ארוכת הטווח של חטא זה בהרבה תחומים על ההיסטוריה של עם ישראל. התנ"ך בספרו את הסיפור האמתי ללא טיוח של העובדות, מנגיש באמירה הברורה והישרה הזו את עצמו אלינו, ומבהיר לנו שגם אם עוסקים אנו בדמויות מופת ענקיות שאין לנו אפילו הבנה בגדלותם התורנית, אסור לנו לשכוח שגם הם בני אדם שיכולים ליפול או לחטוא. לעומת אחיו, מציבה הפרשה את דמותו רבת ההוד של יוסף. התורה מספרת שבגלל יופיו המיוחד, ניסתה אשת פוטיפר לפתותו פעמים רבות , ויום אחד היא כמעט והצליחה בכך ובעת שאחזה בבגדיו כדי לשדלו לנאוף עמה, בורח יוסף החוצה וההמשך ידוע. חז'ל לא מחפים על המאבק היצרי והמוסרי האדיר שעובר על יוסף עם מצפונו. מצד אחד אומר הפסוק "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" ועל זה אומר אחד מחשובי האמוראים "לעשות צרכיו עמה" (תלמוד מס' סוטה לו) אך מהצד השני ממשיכה הגמרא ומלמדת אותנו, "דמות דיוקנו של אבא נראתה לו בחלון" ומוסיף התלמוד הירושלמי "אף איקונין של רחל אמו ראה" (ירושלמי הוריות ב'ה'). יוסף שחי בחברה שטופת זימה נאבק ביצרו וגם לאדם ענק כמו יוסף זה מאבק לא קל, אלא שבסופו של דבר, הערכים שספג בבית אבא ואמא עומדים לו בשעת המבחן והוא מתגבר על יצרו ובורח החוצה. לא כל רב או בן תורה הינו בעל דרגה מוסרית גבוהה כמו יוסף ועם הרבה כאב עלינו להודות שלעיתים גם אנשי תורה ולעיתים אף בעלי תפקידים חשובים נכשלים בעברות שכרוכות בשחיתות חברתית או מוסרית ומטילים בכך קלון על עולם הערכים היהודי. צריך תמיד לזכור לא לשפוך את התינוק עם המים. פגם באנשים איננו פגם בתורה. כשאדם דתי או אפילו רב נכשל במעשה מושחת, אין בכך כדי להטיל דופי בעולם הערכים המוסרי הנפלא והמוחלט של העם היהודי שלא יכול להיות אשם בחטאו של היחיד. נאחל לכולנו שאור נרות החנוכה יאיר את חשכנו ונזכה כולנו לראות בהדלקת נרות במנורה שבבית המקדש שיבנה בעזרת ד' במהרה בימינו.

שבת שלום

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה