הדפסה
פנאי - הומור

מיומנו של...

מאז אותו ספריי לא התאוששתי.

אישתי תמיד אומרת לי "לך לרופא הוא כבר יסדר הכל",

זה רק בעיה קטנה אבל באמת זה כבר לא מה שהיה פעם,

היום הכל דביק ומסריח, איך הם מצליחים להמציא תכשירים כאלה?

אני זוכר שסבא, עליו השלום, את מעופו לא אשכח, סיפר לי על כל

מיני תכשירים מיוחדים שהם מכינים שנים ובסוף לא צולפים, ושהוא

תמיד היה מצליח להתחמק ואח"כ מנקה את הכנפיים במים

והכל עובר אבל בסוף גם אותו ריססו אז מה הוא בעצם מתלהב?

הייתם מאמינים 80 עיניים, חכמת חיים של חודשיים וגם הוא

לא הצליח להתחמק מהנורא. אמא אומרת שגם היא כבר זקנה

והדוד הירוק שלנו הזמין אותה אליו לחווה ששם הם חיים בכיף והיא לא

יודעת מה יהיה כי היא כבר לא כמו שהיא הייתה פעם.

ואני, אותי כבר לא מלהיבה השארת כתמים שחורה, אני רוצה אולי

משהו יותר רציני. שמעתי שאפשר לקבל איפה שהוא עוקץ, אבל,

אני חושב שבסה"כ אני אלך ואעשה החלפת כנפיים או משהו דומה.

רגע... ננקה את הידיים...הרגליים...הכנפיים. איכס.

מטריד להיות היום זבוב. עם כל ההשקעה בסוף תבלע אותך

איזו צפרדע ובמקרה היותר טוב זיקית.



אילון הורביץ (תשמ"ב- תשס"ד).

נולד וחי את 22 שנותיו ברמת הגולן.

למד בישיבת "תורה מנהיגה", בירושלים ולאחר לימודיו שירת שנתיים ושלושה חודשים בפלח"ן גבעתי. נפל בעת מילוי תפקידו בתרגיל ברמת הגולן.

היה איש של שמחה, שירה ורצינות ונשם חיי תורה.