הדפסה
נקודה למחשבה - אמונה ותנ"ך

אמונה אמיתית


פעם אחת, היתה בצורת קשה בארץ. היא נמשכה שנה אחת, ואחר כך עוד אחת. כשנראה היה שגם השנה השלישית הולכת להיות שחונה וללא גשם, החליטו כל תושבי הכפר לפנות אל החכם הגדול המתבודד בהרים ולבקש ממנו לעשות משהו כדי להביא גשם. ארגנו משלחת שיצאה לחפש אותו בראש ההר. כשמצאו אותו, שטחו בפניו את תחינותיהם כדי שיתפלל למענם ויעשה כל מה שביכולתו כדי להציל אותם ואת משפחותיהם מכליה, ויביא קצת גשם.. הסתכל עליהם החכם בכובד ראש, ואמר להם: "מצטער. אני לא יכול לחולל שום נסים בשבילכם. אתם חסרי אמונה!" מיד מחו כל חברי המשלחת: "לא נכון! איך אתה אומר דבר כזה! כמובן שיש לנו אמונה. אם לא היתה לנו אמונה בכוחך, האם היינו באים אליך לבקש את עזרתך?" ענה להם החכם: "אם באמת היתה לכם אמונה בי, הייתם צריכים לבוא הנה ומטריה בידיכם.."