הדפסה
נקודה למחשבה - אדם וחברה

הילדים של חורף 73 - השיר והתגובה

אנחנו הילדים של חורף שנת 73 - השיר

אנחנו הילדים של חורף שנת 73,
חלמתם אותנו לראשונה עם שחר בתום הקרבות.
הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב,
הייתם נשים צעירות מודאגות ורציתם כל כך לאהוב.
וכשהריתם אותנו באהבה בחורף 73,
רציתם למלא בגופכם את שחיסרה המלחמה.

כשנולדנו הייתה הארץ פצועה ועצובה,
הבטתם בנו חיבקתם אותנו ניסיתם למצוא נחמה.
כשנולדנו בכו הזקנים בעיניים דומעות,
אמרו - הילדים האלה הלוואי ולא ילכו לצבא.
ופניכם בתצלום הישן מוכיחות שדיברתם מכל הלב,
כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל - להפוך אוייב לאוהב.

הבטחתם יונה,
עלה של זית,
הבטחתם שלום - בבית,
הבטחתם אביב ופריחות,
הבטחתם לקיים הבטחות.

אנחנו הילדים של חורף שנת 73.
גדלנו אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, קסדה על הראש.
גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות,
גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים תינוקות.
הבטחתם יונה,
עלה של זית,
הבטחתם שלום - בבית,
הבטחתם אביב ופריחות,
הבטחתם לקיים הבטחות.
ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן לא נאיים.
כשהיינו קטנים אמרתם "הבטחות צריך לקיים".
אם דרוש לכם כוח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש
אנחנו הילדים של החורף ההוא - שנת 73.
הבטחתם יונה,
עלה של זית,
הבטחתם שלום - בבית,
הבטחתם אביב ופריחות,
הבטחתם לקיים הבטחות.
הבטחתם יונה.


מכתב לילדים של חורף 73 - התגובה

הי אתם הילדים של חורף 73,
אתם שנושאים קולכם בטענה,
שהבטיחו לכם שלום ועלה זית -
והבטיחו לכם יונה
אתם הילדים של חורף 73,
ששרים על כך בקול ועיניים לחות,
שמישירים מבט תם ושואלים,
פויה, למה לא קיימתם הבטחות.
כן, אתם שנולדתם בחורף 73,
תינוקות המלחמה והאש,
מה אתם בוכים "הבטחתם, הבטחתם",
הרי אתם היום בני עשרים וחמש.
כל כך הרבה שנים מאז כבר חלפו,
אתם בגרתם, אתם כבר גדולים.
אתם גברים, אתם נשים,
ואתם עדיין מתלוננים ומייללים
הבטיחו לכם ולא קיימו?
הצהירו, ולא עמדו בהתחייבות?
או קיי, שנו אתם את פני הדברים.
קדימה, מספיק עם היבבות.
לא הגיעו יונה וענף של זית
ברור לכם שעבדו עליכם בעיניים
אז קומו והשפיעו על מהלך העניינים
קחו אתם את המושכות לידיים.
אתם הילדים של חורף 73,
אתם בגיל המתאים ובתקופה הנכונה.
אתם לא צריכים את הטובות של האבות-
אתם יכולים להביא, ענף זית ויונה.
בכל העולם משנים את ההיסטוריה,
צעירים כמוכם, צעירים בגילכם,
ואתם ממשיכים, "הבטחתם, הבטחתם"-
ומחכים שאחרים יעשו זאת בשבילכם.
אתם בורחים ממאבק, מפנים לפוליטיקה עורף,
שום דבר אתכם, לא מזיז או מכעיס.
לא מפגינים, לא מצביעים, לא מזיזים את עצמכם,
אלא אם הדבר נוגע לכיס...
אתם הילדים של חורף 73,
והישישים של תחילת חורף 99,
אתם שיכולים להזיז הרים,
ומתגלים כחסרי כל ישע.
אתם הילדים של חורף 73,
נמאס לנו לשמוע את שירת קיטוריכם.
אף אחד לא יביא לכם שלום לבית,
עליכם להביא אותו, בעצמכם!!!