הדפסה
נקודה למחשבה

המטבע שנעלם

הרב בעל ה"כתב סופר" כינס אסיפה גדולה של רבנים בהונגריה לחיזוק האמונה ולימוד התורה. באמצע הסעודה קם ממקומו והכריז: "רבותיי, יש לי הכבוד להראות לכם דבר מופלא שקיבלתי מאבי, ואבי קיבל מאביו, וכך דור מדור עד תקופת בית המקדש". הוא הוציא מכיסו מטבע נוצץ עטוף בפיסת בד אדום ואמר: "זה שקל קודש מתקופת בית המקדש, כנראה היחידי בעולם". רחש עבר בקהל. הוא המשיך בדבריו: "אני מעביר אותו ביניכם כדי שתוכלו להתבונן בו מקרוב, אך אנא מכם החזיקו בו בזהירות". המטבע עבר מיד ליד בהתרגשות רבה. פתאום קרה דבר מוזר. המטבע נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. כולם חיפשו בסביבתם ולא מצאו. לא נעים.

אמר ה"כתב סופר" במבוכה: "רבותיי, אולי מתוך הרגל אחד מכם הכניס את המטבע לכיסו. אנא מכם בדקו בכיסיכם". כולם הסכימו, החיפוש התבצע אך לא העלה דבר. חזר ה"הכתב סופר" ואמר: "לא כל אחד מודע לכיסים הרבים שיש בבגדו הרבני, בהם אולי המטבע נפל מבלי משים. לכן ברשותכם, אציע שכל אחד יחפש בבגדי חבירו היושב מימינו".

הרבנים הסמיקו מבושה, אבל לא רצו לסרב, חוץ מתלמיד חכם אחד זקן שעמד בתוקף על זכויותיו:

- "במעילי לא יערכו חיפוש!"

- "מדוע?" שאל ה"כתב סופר".

- "ככה!" ענה האיש ופניו נעשו חיוורות.

- "אז מה כבודו מציע?"

- "לחכות".

כולם חיכו רבע שעה במתח רב. ושוב פנו אל הזקן, אך הוא עדיין עמד בסירובו לחיפוש.

- "מה לעשות?" שאלו את ה"כתב סופר".
- "נחכה עוד רבע שעה ולא יותר", פסק.

עברה רבע שעה, וכל המבטים הופנו אל הזקן אשר פניו הפכו לבנים כסיד. הוא היה מזיע ורועד ושפתיו ממלמלות מילים לא ברורות. לחשושים התחילו באולם.

באותו רגע נפתחה דלת המטבח, ולאולם נכנס המלצר עם המטבע.

- "מה קרה?" שאלו כולם.

- "פיניתי אותו בטעות עם הצלחות המלוכלכות".

כולם נשמו לרווחה, התביישו שחשדו בזקן ותלו עיניהם בו בבקשם הסבר.

הוא הכניס את ידו לכיסו, ולתדהמת כולם הוציא משם מטבע זהה בדיוק לזה של ה"כתב סופר".

- "גם לי יש מטבע כזה" אמר, "אבל אם היו מוצאים אותו בכיס שלי במהלך החיפוש, מי היה מאמין לי שזה שלי ויש לי מטבע נוסף?"

כולם נענעו את ראשם במבוכה, ואחד מהנוכחים שאל: "ולמה כבודו ביקש שנחכה?"

- "בזמן שחיכינו התפללתי לה' שיצילנו".
קם ה"כתב סופר" ואמר "אפילו באנו לכאן רק בשביל ללמוד לדון חבר לכף זכות - דיינו!"

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה