הדפסה
נוער - פינה למדריך

תקציר הקמת תנועת בני עקיבא

רקע:
תנועת בני-עקיבא בישראל נוסדה בשנת תרפ"ט בירושלים, על ידי החבר יחיאל אליאש ז'ל וחברים נוספים שחשו בצורך בתנועת נוער דתית פעילה.
הנוער חדור בדרך כלל, רוח של מרד ורצון לשינוי ותיקון פני החברה, הנוער של בני-עקיבא ברוחו של ר' עקיבא, ראו עצמם מכריזים מרד במצב הנוער, נלחמים בעד קיום ערכיה הנצחיים של היהדות ונגד המושגים והתרבות הזרה שפשתה בלב הנוער הישראלי.
חברי בני-עקיבא ראו עצמם, בנים נאמנים ומורי דרך לשלמות עם ישראל, תורתו וארצו.
(בן אליעזר - מתוך "אורנו" - ניסן תרפ"ט)
דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה.
כבר בניסן תרפ"ט זכו חברי בני-עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שכתב להם: "ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא". ברוכים יהיו לנו אלה צעירי הצאן אשר עליהם תקותנו בשאיפתנו לגאולתנו ולפדות נפשנו, והם הם דור עתידנו וממשיכי דרכנו."
בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב:
"יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר…".
לימים בשנת תרצ"א הצטרף גם הרב משה צבי נריה זצ"ל כמדריך ומרכז לסניף בני-עקיבא בירושלים והשרה מרוחו הגדולה על התנועה כולה והתפתחותה.
התנועה התרחבה, קמו סניפים במקומות שונים בארץ, חברי התנועה חיפשו דרכים באמצעות קבוצת בני-עקיבא, להקים ישובים ולתרום מכוחם לעם ולארץ.
כסיסמא, אימצו החברים את הבטוי "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", בקיצור "תורה ועבודה".
בשנת ת"ש קמה ישיבת בני-עקיבא בכפר הרא"ה, בהמשך קמו סניפים, ישיבות, קבוצים, מושבים ומפעלים רבים נוספים מרוחה ומכוחה, של תנועת בני-עקיבא.
(מתוך "במשוך היובל" עמודים 1-42)
מעלה - המרכז לציונות דתית 2017 © מעלה - המרכז לציונות דתית