הדפסה
נוער : פינה למדריך

למה אין לנו תשובות?

אפרת שלום!
כתבת לי שאת מדריכת כיתה ט' בבנ"ע –ויש לך בעיות קשות בהדרכה. חשבת שאת תוכלי בקלות לפתור את כל מה שיצוץ בתחום הזה –אך הנה לא נעים לך להודות ואת בטוחה שלכל המדריכים זה כך –נשארתם ללא פתרון. ובכן, אנסה לברר יחד איתך ברגעים אלו את השאלה העיקרית שהעלית והשאר אולי נספיק בהזדמנות אחרת.
כתבת לי שיש לך חניכה אחת ש"מתפרקת" ואת נואשת מלהצילה ביטוי קשה מידי, לדעתי) בין שתיכן היו כבר כמה שיחות נפש) שבה ניסית להבין את הבעיה , למה היא רוצה להפסיק לחיות במסגרת של היהדות, למה היא פתאום מחליטה להתלבש בצורה הזו ולדבר וללכת לכל מיני מקומות שממש מקומנו לא שם. המשכת לכתוב לי שאם הבעיה הייתה רק בנושא צניעות או דיבור היה לך אפשרות להתמודד, אך נתקלת במשהו שלא היכרת מה שחניכתך אמרה הוא : "היהדות היא דבר טוב ונפלא אך טוב לי ככה אולי אם יהיה לי רע בהמשך אחזור בתשובה אבל כרגע אם אני נהנית אין לי שום סיבה לצאת ממה שאני חיה בו כרגע –איני מחפשת קדושה ומשמעות ואידיאלים" ואת אפרת נשארת ללא מענה וללא תשובה...
ובכן אפרת ,הסיבה העיקרית שאין לנו תשובות ,מאוד לא נעים להגיד ,היא בגלל שגם אנו "תקועים" עם השאלות והתהיות הללו המנקרות ודוקרות בנו- באנשים שעדיין רגישים ומחפשים ורוצים (בערך) אבל לעיתים אנו מחניקים את השאלות הללו בתוכנו ,כי לצערי מה שלמדנו הוא לענות תשובות עם השכל תשובות למדניות. הוכחות יפות שתמיד "תוקעות" את הצד השני בלי תשובה. אבל השאלות כאן באות ממקום אחר אפרת, הן באות ממעמקי הרגש מתהומות הנפש – הנפש רוצה שיהיה לה טוב שהיא תהנה ולזה לא למדנו איך עונים. אז אם כן, הרבה לפני שעונים לאותה נערה , צריך קודם כל לענותלעצמנו. ואיך עונים לעצמנו? התשובה היא פשוטה: להתחיל לשמוח לקום בבוקר ולהגיד בלי להתבייש :" אה איזה כיף אני יהודי "על כל המשתמע מזה . "איזה כיף להתפלל", "איזה כיף לשמור שבת" אולי זה נשמע קצת מוגזם וקצת "ברסלב" אך האמיני לי אנו תמיד מדלגים על הנקודה הזו ולכן היהדות שלנו כזו קודרת ועצובה. אנו כל הזמן לומדים כדי שיהיה מה לענות לאחרים , הכל בצורת שאלות ותשובות ולא דברים פשוטים וחיים אנו אף פעם לא חושבים על כמה טוב לנו ,במקום זה אנו מתחילים לחקור למה להתפלל ולמה צריך לשים ציצית ולמה ללמוד גמרא
"אז חשוב שוב ושוב לזעוק:" כי זה כיף וזה נפלא אבל הנה אני רואה אותך אפרת עושה את אותה תנועת ביטול עם היד ואני שומע אותך אומרת :" בנימין, בוא נהיה רציניים, הרי זה לא כיף זה המון מילים והמון חוקים משונים שסתם מפריעים... אולי צריך את זה וזה הכי נכון לעשות -אבל כיף זה לא "
על כך אפרת נאלץ לדון כבר בפעם הבאה, השעה מאוחרת מאוד ואני צריך לקום מחר מאוד מוקדם אני נוסע לגולן מוקדם בבוקר.
לילה טוב וחלומות זוהרים
בנימין

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה