הדפסה
משפחה - תורה לילדים

מעשה שהיה לפרשת ''שלח''



"שלח לך אנשים"
כדרכן של ישיבות בגולה, שלחה גם ישיבת בריסק, בהנהגתו של ר' חיים, שלוחים על פני המדינה כולה, לגייס כספים לתפעולה. משחזרו המשולחים והצרורות באמתחתם, הגישו אחדים מהם חשבון הוצאות מנופח, עד כדי שלא נותר כמעט כלום מכל מסע שליחותם למען הישיבה. אמר על כך ר' חיים מבריסק: עכשיו אני מבין טוב יותר פשוטו של פסוק: "שלח לך אנשים ויתורו". בשעה ששלח משה את המרגלים, היה ברור כי עליו לציידם גם באספקה, מזון וסכום כסף להוצאות הריגול. לפיכך ציווהו ה': “שלח לך אנשים ויתורו" – היה מקפיד בבחירת המשולחים, שלכל הפחות יהיו כאלה שיותירו משהו, ולא יוציאו את כל שגייסו על הוצאות הדרך.

"החזק הוא הרפה"
"סימן מסר להם, אם בפרזים יושבים, חזקים הם שסומכים על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבים, חלשים הם" (רש"י).
בא יהודי כפרי אחד אצל רבי יחזקאל מקוזמיר לשאול בעצתו, אם טוב לו לעבור לגור בעיר, או שיוסיף ויתגורר בכפר. שטח הכפרי בפני רבו עד כמה קשים חייו של יהודי מאמין בכפר הקטן, ובכלל זה קושי קבוע למצוא עשירי למניין.
השיב לו רבי יחזקאל: התשובה לשאלתך מצויה בתורה. משה רבינו נתן סימן לדבר: "אם בפרזים יושבים" חזקים הם, אדם שחש עצמו חזק דיו – "ואיזה גיבור הכובש את יצרו" – יכול לגור בכל מקום שהוא, ואינו בא לידי קלקלה. ואילו מי שאינו בטוח די בעצמו, עליו לגור ב"ערים בצורות", במקום שמצויים יהודים רבים, ויש שם רב ובית מדרש, ואין הוא בא לידי כך, שיהא צריך להסתיר את יהדותו.
ואתה השואל תשפוט בעצמך עד מה גבורתך איתנה להתגורר בכפר בלי שתתמעט יהדותך, ואם חולשה יש בך, תיזהר ליישב ב"מבצר" – במקום שיש בו יהדות דווקא.

"ויוציאו דיבת הארץ רעה"
מעשה ברבי שמשון שפירא משפיטובקה, מתלמידי המגיד ממזריץ' ורבי פנחס מקוריץ) שעלה לרגל לארץ ישראל ולאחר שסייר במקומות הקדושים ושהה זמן מה בערים העתיקות: ירושלים, חברון, צפת וטבריה, חזר לעיר מגוריו, במטרה להעלות לארץ את בני משפחתו.
בהיותו סמוך לעירו, התעכב רבי יעקב שמשון באחת האכסניות, ונוכח לדעת שגופו רזה וכחוש, ופניו נפלו מאוד מחמת הטלטולים והתלאות שבדרך, החליט להתעכב באותו מקום כמה ימים, אכל ושתה בשפע ונח רוב שעות היום, עד שחש עצמו בריא ושלם כבימים שלפני הנסיעה.
אמרו לו כמה מהחסידים: רבינו, מה ראית להתעכב במקום זר כדי לשוב לאיתנך הרי ביתך אינו רחוק מכאן: מדוע לא תמהר לשוב הביתה לאשתך ולילדיך, המצפים לך בכיליון עיניים
השיב רבי יעקב שמשון לשואלים: אילו שבתי לביתי, כשגופי רזה וכחוש ופני נפולות – מה היו הבריות אומרות ראו מה עלה לו לרבי שלנו, ששהה זמן מה בארץ ישראל, ועל ידי כך נמצאתי גורם, שלא במתכוון, להוצאת לעז על הארץ הקדושה. אולם עכשיו, כשאני חוזר לעירי ומראה פני טוב ומרנין, יהיו הכל אומרים – ראו כמה טובה השפעת ארץ ישראל על הגוף והנפש. ואולי עקבות כך, גם "יעשו עלייה".

"ויוציאו דיבת הארץ רעה"
לביאליסטוק הגיעו יום אחד כתבי פלסתר נגד תנועת "חובבי ציון". הרב שמואל מוהליבר, שהיה מראשי הפעילים בתנועה זו, חקר ומצא כי מקור כתבי הפלסתר האלה הוא בקובנה, בהשראתו של רבי יעקב לפשיץ, מזכירו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שיגר הרב מוהליבר מכתב חריף לרב ספקטור על שלא מצא לנכון לגנות את כתבי הפלסתר האלה המתפרסמים בעירו, ומכלל שתיקה, יש שעשויים להבין אולי גם תמיכתו בהם.
השיב לו הרב ספקטור כי לא מצא להתערב, כיוון שידועה בת רבים עמדתו בעד תנועת "חובבי ציון" וסבר שדי בכך ואין טעם לחזור על כך.
הרב מוהליבר לא שוכנע מהסבר זה והחזיר מכתב נוסף לידידו הרב ספקטור מקובנא בו הביא אסמכתא מפרשתנו "שלח" וציין, כי אף ששניים מבין שנים-עשרה המרגלים ששלח משה לתור את הארץ – כלב ויהושע – התנגדו לעמדת הרוב להוציא דיבת הארץ רעה, הרי כאשר התורה מספרת על העונש שנגזר על דור יוצאי מצרים – למות במדבר – הזכירה התורה רק את שמו של כלב, ולא גם את של יהושע? אלא מפרש הרב שמואל מוהליבר, שכאשר המרגלים פתחו בדברי נאצה על הארץ הקדושה, רק כלב התייצב מולם באומץ לב ככתוב: "ויהס כלב את העם ...". יהושע, באותו זמן לא הגיב כלל, רק מאוחר יותר. לכן זכה כלב שרק שמו יופיע כאן כמי שייכנס לארץ. והמסר מכל זה הוא, סיים הרב מוהליבר מכתבו לרב ספקטור מקובנא הוא: פעילותו של מנהיג ציבור נמדדת לא רק בעמדתו, אלא גם בדרך בה הוא מציג אותה ונלחם עליה.