הדפסה
משפחה - תורה לילדים

אחריות היחיד לגורל הרבים

רבי משה בן יעקב חגיז היה מן החכמים הבולטים בירושלים במחצית הראשונה של המאה הי"ח. בצד גדולתו בתורה בנגלה ובנסתר, פעל הרבה למען מוסדות התורה והחסד של עירו העניה. לשם כך ביקר בכמה ארצות באירופה כשד"ר (=שלוחא דרבנן) והלהיב את המוני היהודים בדרשותיו, המתובלות באגדות ומשלים.
פעם פנה רבי משה אל קהל השומעים ושאל: היאך אנו מתוודים ביום הכיפורים על חטאים שלא חטאנו בהם מעולם, ביודעים ובלא יודעים? כלום מותר לו לאדם מישראל לעמוד בביה"כ ביום הקדוש ולהעיד על עצמו דבר שקר!
רבי משה הפסיק לרגע את שטף דבריו והתבונן בקהל הגדול, שמילא את אולם בית המדרש מפה לפה. ונוכח הרחש שעבר בקרב השומעים, הגביה רבי משה את קולו ואמר: אספר לכם מעשה, המובא במדרש ויקרא רבה, ותמצאו בכך תשובה לשאלה שהיצגתי זה עתה לפניכם.
מעשה בחבורת אנשים שהפליגו בתוך ספינה לתוך הים הגדול. וכאשר התרחקו מם החוף ומכל עבר נראו רק שמים ומים, נטל אחד מהם מקדח והתחיל לפרוץ פרצה בדופן הספינה הגובל בתאו.
גערו בו הנוסעים בקול גדול ואמרו: מה המעשה שאתה עושה במקדח שבידך! השיב להם האיש בתמימות מעושה: מה איכפת לכם מה שאני עושה הרי את הפרצה אני קודח בתא הפרטי שלי!
קראו כנגדו שאר הנוסעים בחרדה: כולנו מצויים בספינה אחת, המהלכת על פני מים רבים וכאשר תפרוץ חלילה פרצה קטנה בתא שלך, יעלו המים ויציפו עלינו את הספינה כולה!
סיפור זה של חז'ל - המשיך רבי משה בקול רועם מלמדנו מוסר השכל חשוב שחכמינו הקדמונים תמצתו אותו בכלל הגדול: "כל ידראל ערבים זה בזה". ולכן לא די לנו בכך, שאנו בעצמנו נמנעים מכל חטא ועוון; אלא הננו נושאים גם באחריות על חטאים של הזולת ועל כך מתוודים אנו לפני בורא עולם ביום הכיפורים.
ועוד אמר רבי משה באותו מעמד: בפרשת נשא נאמר: "איש או אישה עי יעשו מכל חטאת האדם . . .והשיב את אשמו בראשו". התורה פונה איפא בפס' אלה ליחיד החוטא ומדריכה אותו כיצד לכפר על עוונו. והנה נאמר באותו עניין: " והתוודו על חטאתם אשר עשו" - בלשון רבים. נמצאנו למדים מכאם, שכל אדם בישראל צריך להתוודות לא רק על חטאיו שלו, אלא גם על חטאי הזולת; כי כל ישראל ערבים זה בזה ואחראים זה לחטאו של זה. . .