הדפסה
משפחה - תורה לילדים

עד היכן מצוות גמילות חסדים

רבי דוד סגל, בעל הט"ז, היה מגדולי הרבנים באירופה במאה הי"ז. בצד גדולתו בתורה התפרסם כבעל צדקה מופלג ועניים רבים היו משכימים לפתחו כדי לקבל אצלו נדבה או גמילות חסד.
פעם בא לביתו של הט"ז עובר אורח ובקש ממנו שילוה לו בדחיפות שקל כסף. פשפש הרב בכסי בגדיו ולא מצא אפילו פרוטה אחת. מה עשה? נטל את גביע הכסף שהיה מקדש בו על היין בימי שבת ויום טוב והושיטו לאורח הנדהם וכה אמר לו: מסור נא גביע זה בבית העבות שבעיר וטול תמורתו שקל כסף שאתה צריך עתה. אי"ה בערב שבת יעניקו לי ראשי הקהילה את משכורתי וכך אוכל לפדות את הגביע מבית העבות שבעירנו.
האורח נפרד מן הט"ז בלבביות רבה ומהר עפ הגביע לבית העבוט , שם ביקש תמורת הערבון שבידו הלואה של שני שקלים.
בסוף אותו שבוע, שיגר הט"ז שקל כסף בידי שליח, כדי להשיב לביתו את הגביע היקר שלו, שהופקד בבית העבוט.
אמר בעל בית העבוט לשליח: עליך לדעת, כי תמורת הגביע של הרב ניתנה על ידינו הלואה של שני שקלים!
שב השליח לביתו של הט"ז וסיפר לו את הקורות אותו בבית העבוט.
מיד הוציא הט"ז מכיסו שקל נוסף ומסרו לשליח בפנים קורנות משמחה וכה אמר: עתה מסתבר שאותו אדם היה זקוק לשני שקלים ומתוך בושה לא ביקש ממני אלא שקל אחד. מה טוב שלא היה אז בכיסי אפילו שקל אחד! שאילו היה בידי שקל כסף והיתי נותנו לעני הנזקק, היה האיש יוצא מביתי כשהוא מצר בלבו על השקל הנוסף החסר לו . . .